תא"מ 29965-07-14 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שף ואח'

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

התאונה ארעה ביום 19.12.13. מספר ימים לאחר מכן נחתם הסדר בין המשיב 2 לבין המבקש כי תמורת סך של 1,000 ₪ ייחשב הדבר כפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב וכי לא תהיה למשיב 2 כל טענה או תביעה כלפי המבקש. ההסכם נוקב במפורש במילים "...כיסוי מלא של נזק שנגרם לרכבי בתאונה..." (ההדגשה שלי – צ.א.). עוד נאמר בהסדר כי "...אין ולא יהיה כל טענה....בכל הקשור לתאונה זו..." (ההדגשה שלי – צ.א.). בניגוד לטענת המשיבה 1 כאילו מדובר בפיצוי בגין הפסדים, הרי שלשון ההסכם היא חד משמעית ומפורשת ואינה מותירה מקום לספק או לפרשנות, ואין לקבל את נסיונה של המשיבה לקרוא לתוך ההסכם את מה שאין בו. מדובר איפוא בהסדר כולל לסילוק כל נזקי התאונה.

עפ"י הפסיקה, יש לבדוק האם הסכם הפשרה נעשה לפני תשלום תגמולי הביטוח מהמבטחת, כאשר במקרה כזה, אם הסכם הפשרה מהווה הסדר כולל ויש בו ויתור על זכות המבטח או חליפיו לתבוע את המזיק בגין אותה תאונה, אז מנועה המבטחת מלהגיש תביעה נגד המזיק [ת"א (שלום ת"א) 39931/03 הדר בע"מ- חברה לביטוח נ' שירי, פסקה 11 (פורסם בנבו, 10/02/05]. לחילופין, ככל שפנה המבוטח אל המזיק לאחר שקיבל את המגיע לו עפ"י פוליסת הביטוח, כדי לקבל מהמזיק את מה שלא קיבל מהמבטחת, אז לא יוכל המזיק לטעון כי שילם למבוטח או כי המבוטח ויתר [תא"מ (שלום ת"א) 9592-09-09 איי איי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' סלע, עמ' 5 (פורסם בנבו 24/12/10)].

במקרה זה, אין חולק כי תגמולי הביטוח שולמו לאחר ההסכם בין הנהגים. לפיכך, מנועה המשיבה 2 מלתבוע את המזיק, הוא המבקש.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה כל הסף כנגד המבקש.

מאחר והנתבעת 2 נמחקה אני מורה על סגירת התיק וביטול הדיון הקבוע.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ה, 19 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.