תא"מ 29725-05-14 ברון נ' לוי

1.תביעה על סך 16,520 ₪, לתשלום דמי תיווך בשיעור 2% כמצוין בהסכם תיווך עליו נסמך התובע, ולאחר שפעל והביא להתקשרות הנתבע בהסכם למכירת דירתו תמורת הסך של 700,000 ₪.

תמצית טענות התובע הינה כי פעל כדין והחתים את הנתבע על הסכם תיווך, ולאחר שפעל רבות עבור הנתבע להשגת עסקת מכר, נכרתה עסקה כאמור, בה היה התובע הגורם היעיל.

אלא, שעל אף התחייבויותיו, לא שילם הנתבע את דמי התיווך כמוסכם.

2.תמצית טענות הנתבע הינה כי בין הצדדים הוסכם מראש כי הנתבע לא ישלם דמי תיווך לתובע וכי ככל שמבקש הוא לפעול להבאת קונה עליו לדרוש את שכר טרחתו מהקונה.

על כן, לעמדת הנתבע כלל לא חתם על הסכם התיווך עליו נסמך התובע, אלא אם הוחתם עליו בהטעיה של ממש, שכן ההסכם נושא את תאריך החתימה על זיכרון הדברים למכר הבית, ועל כן יכול ששורבב בדרך זאת בין מסמכי המכר לחתימה.

3.בהסכמת הצדדים מונתה הגב' סימה אנקונה כמומחית מטעם בית המשפט להשוואת כתב יד ובדיקת מסמכים, לשם בדיקת החתימה על הסכם התיווך.

בתמצית ייאמר כי המומחית קבעה שאינה יכולה לחוות דעה החלטית לגבי זהות החותם וכי מאחר שמצאה מספר אי התאמות בתכונות הכתיבה, הרי שלדעתה קיימת אפשרות שהחתימה לא נכתבה ע"י הנתבע.

4.הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בתובענה על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, וללא נימוקים.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובכל החומר הקיים, וכן לאחר ששמעתי את הצדדים בפני, בהתחשב הן בדין המהותי והן בשיקולים של פשרה וצדק, הריני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 7,000 ₪.