ר.מ. מקנה וקניין יזמות בע"מ ואח' נ' שאואט ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים זה כנגד זה.

כמצוות התקנות, ומשמדובר בהליך בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין בקצרה.

התובעת (והנתבעת שכנגד) היא חברה העוסקת בבניין, שביצעה פרוייקט תמ"א 38 בבניין בו מתגוררים הנתבעים (והתובעים שכנגד), בהתאם להסכם שנחתם בינה לבין כלל דיירי הבניין, במסגרתו התחייבה לבצע עבודות שונות ברכוש המשותף ואף לבנות לכל דירה תוספת של כ – 25 מ"ר ללא תשלום (להלן יכונה הסכם זה: "הסכם התמ"א").

אין מחלוקת, כי מעבר להסכם התמ"א שנחתם בין התובעת לבין כלל דיירי הבניין, התקשרו הצדדים בתיק זה בהסכם נוסף, במסגרתו הוסכם כי התובעת תבצע עבודות שיפוץ ובנייה נוספות בבית הנתבעים תמורת הסכום שסוכם, כאשר הצדדים היו חלוקים בהליך שלפניי בשאלה מה כללו אותן עבודות בנייה נוספות אותן התחייבה התובעת לבצע, מה הייתה התמורה הכוללת שסוכמה בגינן וכמה (אם בכלל) נותרו הנתבעים חייבים לתובעת. להלן יכונה ההסכם שנחתם בין הצדדים לביצוע העבודות בדירת הנתבעים "הסכם השיפוץ".

במסגרת התביעה שהגישה, תבעה התובעת את יתרת הסכום המגיעה לה, לטענתה, מן הנתבעים מכוח הסכם השיפוץ, ואילו במסגרת התביעה שכנגד טענו הנתבעים כי שילמו לתובעת ביתר ולפיכך עליה להשיב חלק מן הסכומים שקיבלה.

עוד עתרו הנתבעים במסגרת התביעה שכנגד למתן צו עשה אשר יורה לתובעת לתקן ליקויים אשר נפלו בעבודות שביצעה; וכן עתרו לחיוב הנתבעת לבנות עבורם מחסן ולהשלים את העבודות ברכוש המשותף כפי שהתחייבה לטענתם במסגרת הסכם התמ"א שנחתם עם כלל הדיירים.

דיון והכרעה – הסכם השיפוץ

ייאמר מייד, כי לצערי התברר במהלך שמיעת הראיות, כי שני הצדדים הציגו בפני בית המשפט תמונה שאינה מלאה ומדוייקת ביחס לתוכן ההסכמות ביניהם בקשר עם הסכם השיפוץ, כך שבסופו של יום לא ניתן לדעת מה באמת היה תוכן ההסכמות, ולא עלה בידי איש מן הצדדים לשכנע במאזן ההסתברויות כי גרסתו לגבי תוכן ההסכם היא הנכונה.