קרדן רכב בע"מ נ' פימשטיין ואח'

לפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים.

התביעה עניינה ההפרש בין נזקי התובעת בגין הארוע נשוא כתב התביעה לבין הסכום אשר שולם, סכום שאינו שנוי במחלוקת.

לדברי התובעת, כפי שצוין בכתב התביעה, התאונה ארעה ביום 20.8.14, עת רכבה עצר ברמזור אדום, רכב הנתבעות נסע במהירות ובחוסר זהירות, פגע ברכבה מאחור וגרם לו נזקים.

לטענת התובעת הנתבעות הכירו בחבותן, אולם הנתבעת מס' 2 ניכתה באופן שרירותי מהפיצוי.

לטענת התובעת, לנותני השירותים, בהתאם להמלצת שמאי, היא שילמה סך של 9,450 ₪.

לרכבה נגרמה ירידת ערך בסך של 4,122 ₪.

התובעת שילמה לשמאי סך של 400 ₪.

כמו כן התובעת הפסידה בגין אי השכרת הרכב בתקופת השבתתו לשם תיקון, סכום המסתכם בסך של 400 ₪.

טענה התובעת כי הנתבעת (מס' 2) לא חלקה על אחריות הנהגת ברכב הנתבעת לקרות הארוע, ופיצתה את התובעת ביום 4.6.15 בסכום של 13,020 ₪. עם זאת לא שילמה לתובעת סכום בסך של 1,352 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

לאור האמור, עתרה לחייב הנתבעות בנזקיה.

הנתבעות בכתב הגנתן עתרו לדחות את התביעה.

הנתבעות ציינו כי הן שילמו לתובעת בגין מלוא נזקיה סך של 13,020 ₪ והפיצוי מהווה פיצוי ממשי וריאלי למלוא הנזק.

טענו הנתבעות כי השמאי מטעם התובעת לא התייחס לכך שהרכב הוא רכב ליסינג ולא הפחית מערך הרכב את החלק היחסי בגין רכב ליסינג בשיעור של 20 אחוז, כפי מחירון יצחק לוי וכנהוג, סכום אשר קוזז מירידת הערך על ידי הנתבעת. כמו כן טענו כי קיזזו מסכום הדרישה את הסכום הנדרש בגין ימי השבתת הרכב, הואיל ולא הוצגו מסמכים רלוונטיים ואסמכתאות לדרישה.