איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מלכה ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש.

1.התובעים טוענים כי ביום 15/9/13 ,נהגה ברכב נשוא התובענה התובעת 2, כאשר הרכב בוטח בידי התובעת 1. לטענת התובעים, האטה התובעת 2 את רכבה על מנת לתת זכות קדימה לרכב בדרך ראשית, כאשר לפתע פגע בה מאחור רכב הנהוג בידי הנתבע.

2.לטענת התובעים, לרכבם נגרם נזק אשר הוערך על ידי שמאי מטעמם בסך 7192 ₪ , התובעת 2 נשאה בסכום ההשתתפות העצמית בסך 1397 ₪ וכן נשאו התובעים בשכ"ט שמאי בסך 450 ₪ וירידת ערך בסך 555 ₪.

3.התובעים טוענים כי הנתבע לא שמר מרחק סביר מרכב התובעים, נהג במהירות בלתי סבירה, בחוסר זהירות ותוך הפרת הוראות תקנות התעבורה ומשכך התרשל ועל כן הוא חב בפיצוי התובעים בגין נזקיהם. מכאן תביעת התובעים ע"ס 8208 ₪.

4.הנתבע מודה באחריותו לתאונה אך טוען כי הרכב בבעלות מעבידו – מר מיכאל פדידה, בעלי "חיטים לחם גדרון" והוא נהג ברכב בשירות מעבידו. לטענתו, אירעה התאונה כתוצאה מעצירתו הפתאומית של רכב התובעים.

5.הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד מעבידו – מר פדידה מיכאל וטען כי הנסיעה במהלכה אירעה התאונה, בוצעה תוך כדי ביצוע עבודתו וכי מעבידו הודיע לו מפורשות כי הרכב בו נהג היה מבוטח בביטוח צד ג' וביטוח מקיף וכי על אף האמור, הרכב לא היה מבוטח כלל.

6.מאוחר יותר, נטען בידי צד ג' כי הוא אינו בעלי העסק "חיטים לחם גדרון" וכי מעסיקתו של הנתבע הייתה אשתו של מר מיכאל פדידה, הגב' לבנת קטלן פדידה. כנגד צדדי ג' הוגשה הודעה מתוקנת.

7.צדדי ג' טענו כי אין עליהם חובה לבטח את רכבם והיה על הנתבע לבדוק בעצמו האם קיימת פוליסת ביטוח לרכב בו נסע, אך הנתבע העדיף לעצום את עיניו וזאת עד למועד התאונה אשר נגרמה כתוצאה ממחדלו שלו.

8.צדדי ג' טוענים כי התאונה נגרמה בשל מחדלי הנתבע, היקף הנזק קטן בהרבה מזה הנטען בידי התובעים ויש להשית את עלות הנזקים על הנתבע ולדחות את הודעת צד ג'.

דיון :

אירוע התאונה:

9.אין חולק בין הצדדים בדבר אופן קרות התאונה. התובעת 2 העידה כי נהגה ברכבה המבוטח בידי התובעת 1 וכאשר ביקשה לפנות בצומת מרכז חורב לכיוון רחוב שד' מוריה, עצרה על מנת לתת זכות קדימה לרכבים העוברים בדרך הראשית ואז פגע בה רכב הנהוג בידי הנתבע, מאחור. התובעת 2 העידה כי החליפה פרטים עם הנתבע וכי פנתה מאוחר יותר אל צד ג' 1, על מנת שיכסה את עלות התיקון, אך זה ביקש לבצע את התיקון במוסך מטעמו, התובעת 2 סירבה והתברר כי הרכב הפוגע לא היה מבוטח. התובעת 2 נאלצה איפוא לפנות לחברת הביטוח מטעמה ואף שילמה את דמי ההשתתפות העצמית (ראה עמ' 1 שורות 19-23 ועמ' 2 שורות 1-4 לפרוטוקול).

10.התובעת 2 אישרה כי הנתבע הוא זה אשר נהג ברכב הפוגע והוא זה אשר מסר את פרטי צד ג' 1 שהזדהה כבעל הרכב וניהל עמה משא ומתן בדבר תיקונו של רכב התובעים.

11.הנתבע העיד אף הוא ואישר את אופן קרות התאונה. הנתבע העיד כי עבד בשירות צד ג' 1 וביצע קו חלוקה של מוצרי המאפה מטעמו של צד ג' 1. במהלך עבודתו נסע ברכב צד ג' 1 לכיוון מרכז חורב ופגע בתובעת 2 מאחור כאשר עצרה לפניו.

12.שני עדים אלו העידו עדות כנה ומהימנה ולפיכך אני קובעת כי התאונה אירעה בהתאם לעדותם.

אחריות הנתבע :