תא"מ 29204-03-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חרנם ואח'

בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 7,359 ₪, אותו שילמה התובעת למבוטחה, מר לירון שץ, בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.5.13, בכביש 4 לכיוון צפון. חשוב לציין, כי במועד התאונה שרר פקק תנועה במקום והיה מדובר ביום גשום, ובכביש בו נעשו שיפוצים. הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בלוויית הנמקה תמציתית.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, עיינתי בהודעותיהם, בתמונות הנזקים וביתר הראיות, אני סבורה, כי האחריות לקרות התאונה נשוא הדיון, רובצת על הנתבע 1, מר אריה חרנם. הכרעתי בדבר אחריות הנתבע 1 מתבססת בעיקר על הטעמים המצטברים הבאים: האחד, עדותו של נהג רכב התובעת, מר לירון שץ, הייתה סדורה ועקבית, ומצאתי אותה מהימנה. מר לירון שץ העיד בפני, כי הרגיש שתי פגיעות ברכבו בזמן התאונה. תחילה הרגיש פגיעה אחת ברכב, ולאחר מספר שניות הרגיש עוד פגיעה. עדות זו, אשר הינה עדות של נהג, ללא אינטרס כזה או אחר, נתפסת בעיניי כעדות משכנעת ואובייקטיבית אשר ניתן ללמוד ממנה, לגבי נסיבות התאונה. וכך העיד בפני מר לירון שץ, בדיון ביום 16.2.15 (ההדגשה הוספה –נ' פ'):

"אני נסעתי מכיוון אשדוד לראשון ת"א, רכב בלם בפתאומיות לפני, בתאונה מעורבים ארבעה רכבים, אני הרכב הראשון, הרכב שהיה לפני בלם בפתאומיות, הנהג לפני בלם בפתאומיות אני הצלחתי לעצור, פגעה מונית סקודה מאחוריה הגולף ומאחוריה המאזדה. אני הרגשתי שתי מכות. המכה הראשונה מספר שניות ואחרי זה עוד, אני שמעתי את המכות מאחורה. מדגים את קרות התאונה. אני שומע בום, קודם כל הרגשתי מכה. קיבלתי מכה לאחריו כשהסתכלתי מאחורה כי שמעתי את המכה, לאחריו היה גולף ואחר כך המאזדה. כשיצאתי ראיתי תאונת שרשרת.

השני, מצאתי כי בעדותו של הנתבע 1, מר אריה חרנם, נפלו סתירות מהותיות ובולטות, אשר לא מאפשרות לקבל את עדותו באשר לאופן קרות התאונה. כך למשל, העיד הנתבע 1 כי התאונה התרחשה בפקק תנועה, כאשר הרכבים נסעו באיטיות בכביש עמוס מאוד. אך מנגד, העיד, כי רכב הנתבע 3 הגיח במהירות גבוהה. עדותו של מר חרנם הייתה מגומגמת ובלתי אחידה, ולא ראיתי לבסס עליה ממצא של עובדה.

השלישי, מנח הרכבים לאחר התאונה, לפיהם נוצר מרווח בין רכב התובעת לרכב הנתבע 1, בעוד רכב הנתבע 1, רכב הנתבע 3 ורכב הנתבע 5, היו צמודים זה לזה, מלמד אף הוא, כי רכב הנתבע 1 הוא זה שפגע ברכב התובעת. נראה לי כי רכב הנתבע 1 לא שמר מרחק סביר מרכב התובעת, ובשל כך גרם לתאונה. מסתבר בעיני יותר לקבוע כי התאונה, בכביש 4 צפון, בפקק תנועה וביום גשום התרחשה משום שרכב הנתבע 1 לא שמר מרחק מספק מרכב התובעת ופגע בו מאחור. אני קובעת, כי הנתבע 3, מר יובל מצרפי, הצטרף לתאונה קיימת ופגע ברכב הנתבע 1 מאחור, בלא שהדפו אל עבר רכב התובעת. הנתבע 5, מר עדי לנצקרון, פגע ברכב הנתבע 3 מאחור, בלא שהדפו אל עבר רכב הנתבע 1.

אשר על כן, אני פוסקת כי הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 7,359 ₪, כאשר סכום זה צמוד מיום 13.3.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכר עד התובעת, והנתבע 5 כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ₪.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ה, 18 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.