תא"מ 29201-01-14

תביעה בסכום קצוב ע"ס 24,200 ₪.

התובעת היא אגודה שיתופית חקלאית לאספקת מים. לטענתה, הנתבע היה אחד מלקוחותיה והוא נותר חייב לה כסף בגין מים שסיפקה לו בשנת 2012 בסך של 21,592 ₪ בערכים נומינאליים.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן בה טען באופן כללי ונחרץ וללא פירוט כי :

הוא לא חייב סכום כלשהו לתובעת.

אין הוא לקוח של התובעת.

אין הוא חבר בתובעת.

הנתבע ניהל הגנתו ללא ייצוג משפטי. בשל כך , ולפנים משורת הדין, ניתנו לו הנחות דיוניות משמעותיות. למשל, למרות שהגנתו כללית ניתנה לו רשות להתגונן ללא הפקדה, הוא לא הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד בעל פה, הוא שינה חזית מספר פעמים והגיש מסמכים לראשונה במהלך ההוכחות.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות שהונחו על שולחני ובסיכומי הצדדים, באתי למסקנה שיש לקבל את התביעה במלואה.

להלן הנימוקים שהביאוני למסקנה זו:

א. גרסת התובעת לא נסתרה. 

התובעת סמכה את גרסתה על תצהיר העדות הרשאית של האשול עאזר. עד זה משמש כגובה מטעם התובעת והוא מקבל את הכספים מצרכני המים. בסעיף 3 לתצהירו, הצהיר כי לאורך שנים קיבל מהנתבע כספים עבור שימוש וצריכת מים באגודה הן בשיקים מחשבונו האישי בבנק לאומי והן במזומן וכי הונפקו קבלות בגין תקבולים אלה , עבור השנים 2010, 2011 2013, ו- 2014. עותק הקבלות צורף לתצהיר.