תא"מ 29109-05-14 אבו אחמד נ' עטון ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 3.6.2013 בצור באחר. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 6,694 ₪, בגין עלות תיקונים ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, ובמהלך הדיון התברר כי ישנן גם מחלוקות נוספות.

3.אין חולק כי התאונה ארעה בכביש תלול ומפותל, כשפני שני כלי הרכב מופנה לכיוון הירידה, ורכב התובע מאחורי רכב הנתבעים. אין חולק כי המגע בין כלי הרכב – חזית רכב התובע ואחורי רכב הנתבעים – היה קל בלבד. אין גם חולק כי במקום התאונה, מקום בו הכביש מתעקל בחדות שמאלה, סמוך מאז לפני עיקול נוסף ימינה, אין שני כלי רכב הנוסעים בכיוונים מנוגדים יכולים לעבור בו-זמנית, ואחד מהם חייב להמתין למשנהו שיעבור את העיקול. הוצג בפני סרטון וידאו המתעד את התנועה בנקודה המדוברת, ושם נראה בבירור כיצד ממתינות מכוניות האחת לרעותה, ופעמים שמכונית שהמתינה בזווית לא נוחה נאלצת לתמרן כדי להשלים את פנייתה (זאת בעיקר בנסיעה כלפי מעלה, שם הקשת חדה יותר).

4. התובע טוען, כי התאונה ארעה בעת שנסע במורד הכביש, ראה את רכב הנתבעים חונה בצד שמאל, בתוך העיקול המדובר, בחלקו האחרון, צמוד לבניין העומד שם (שם לטענתו מתגורר הנתבע 1), ומשהבחין כי רכב הנתבעים מתחיל בנסיעה אחורנית, לכיוונו, עצר כדי לאפשר לו להשלים את מהלכו. אלא, שהתברר שרכב הנתבעים לא הבחין ברכבו, וחרף צפירות אזהרה המשיך לנסוע אחורנית עד שפגע בפינה הימנית-קדמית של רכב התובע, וגרם נזק למגן הקדמי. בנו של התובע, שנהג ברכב, העיד שהנתבע 1 סרב להחליף עמו פרטים, ואמר שידבר על העניין עם אביו, התובע, שאותו הוא מכיר. העד אישר, כי הרכב היה מעורב במספר תאונות, וכי יצא זמן קצר קודם לארוע המדובר מטיפול במוסך, בעקבות תאונה קודמת.

5.הנתבע 1 טוען, כי כלל לא חנה בצד שמאל של הכביש, אלא עמד בצדו הימני, בהמתנה לרכב הבא ממול, במעלה הכביש, שישלים את הפניה, שעה שרכב התובע, שנהגו הבחין בו ככל הנראה באיחור, נאלץ לבלום בפתאומיות, ולא הצליח למנוע את המגע הקל בין כלי הרכב. לגרסתו, לא נגרם נזק לאיזה משני כלי הרכב המעורבים, למעט עיקום קל שבקלים במגן הקדמי של רכב התובע. בנוסף, העיד הנתבע, כי תצלום חזיתו הפגועה של רכב התובע, שהוצגה לפניו לקראת הדיון, אינה מראה את הרכב הנכון, שכן רכב התובע שהיה מעורב בתאונה הוא רכב לבן עם מגן כסוף, ולא רכב כסוף, כמופיע בתמונה. הוא הסביר כי לא חשב להחליף פרטים באותו מועד, שכן לא נגרם נזק, ועל כן אינו מצויד במספר הרישוי של הרכב שפגע ברכבו. הוא סיפר, כי אביו של התובע הסביר לו, שהרכב יצא אך יומיים קודם לכן ממוסך, לאחר תאונה קודמת, והשמאי צריך היה תמונה של החזית לאחר תיקונה, והפגיעה הטריה ברכב התובע אינה מאפשרת להשלים את חוות-דעת השמאי.

6.עוד העיד נוסע שהיה ברכב התובע, ושהיה באותה עת עובד של התובע, ועדותו תאמה באופן כללי את עדות נהג התובע.

7.מן הראוי לציין, כי על פי חוות דעת השמאי מטעם התובע, נבדק רכב התובע כ-8 חודשים לאחר התאונה.

8.לאחר ששמעתי את העדויות, צפיתי בסרטון שהוצג, ועיינתי ביתר חומר הראיות, איני יכול להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע.