תא"מ 29104-10-15 סעאתי נ' פרוסט

ענייני בהודעת התובעת (הנתבעת שכנגד, ולהלן: "התובעת") מיום 20.6.16, עליה באה הודעת הנתבעת (התובעת שכנגד, ולהלן: "הנתבעת"), מיום 22.6.16, ובעקבותיה תגובת התובעת מיום 22.6.16. הודעות אלה, שהן ספק בקשות, נסבות על הסדר דיוני שאליו הגיעו הצדדים, ושדומה כי עתה רק התובעת חפצה עוד ביישומו, להגיש מסמכים נוספים ולהגיש תצהיר עדות ראשית, אף שמדובר בהליך המתברר בסדר דין מהיר ואשר נתקיימה בו כבר ישיבה מקדמית.

רקע

1.ברקע הדברים, בתמצית: התובעת, עורכת דין, נתנה שירותים משפטיים לנתבעת בקשר עם סכסוך שהיה לזו עם מעסיקתה ועובד בה. בין הצדדים נכרת הסכם הנסב על שכר התובעת במקרה שלא תוגש תביעה (כסכום קבוע מראש ונמוך יחסית), אם תוגש תביעה (אף זאת כסכום קבוע מראש), וכן נקבע שכ"ט באחוזים מתוך סכום שייקבע בפשרה או בפסק דין (שעליו השליכה התובעת יהבה, כך טענתה). ברם הנתבעת בחרה שלא להגיש תביעה, ולטענתה אף לא הגיעה כדי פשרה כספית כלשהי. הדבר הוליך לבסוף להגשת תביעת התובעת, לשכ"ט עו"ד בסך כ-57 אלף ₪ בקשר עם הסכם שכר הטרחה, שהופר לשיטתה. הנתבעת התגוננה בטענה, בתמצית, כי לא חטאה בהחלטתה שלא להגיש תביעה ולא הפרה את ההסכם, ואף ראתה להגיש תביעה שכנגד בסך כ-62 אלף ₪, הנסבה על תקלות שונות שמצאה לשיטתה בהתנהלותה של התובעת. איני נדרש כאן לתוכן הטענות ההדדיות כמובן.

2.התביעה והתביעה שכנגד מתבררות, נוכח סכום התביעה, בסדר דין מהיר. ככאלה חלות עליהן הוראות פרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות"). בין היתר, משמעות הדבר היא שעל הצדדים לגלות את כל המסמכים הרלבנטיים ואף לצרף תצלום של אלה שברשותם לכתב התביעה (תקנה 214ח לתקנות). כמו כן, תצהירי עדות ראשית של העדים (ומובן שבעל דין רשאי להסתפק בתצהיר האימות שהגיש כוח תקנה 214ג לתקנות) יש להגישם תוך 45 ימים מכתב הגנה אחרון (תקנה 214ט לתקנות). לאחר אלה ניתן לקיים ישיבה מקדמית אחת בתיק, כזו שכפי האמור בתקנה 214יא לתקנות, תכליתה ייעול, פישוט והחשת הדיון, תוך מתן סמכויות נרחבות לבית המשפט במהלכה, אשר אך נוספות על אלו המצויות בהוראות הנסבות על ניהול קדם משפט בתובענה המתבררת בסדר דין רגיל.

3.יוער שהתובעת עתרה ביום 24.2.16 לגילוי מסמכים שבידי הנתבעת, לרבות תכתובות והסכמים עם מעסיקתה ותלושי שכר; הנתבעת השיבה כי כל המסמכים שברשותה לרבות תלושי שכר הוצגו ונמסרו לתובעת; נקבע כי ככל שיהיה בכך צורך ייבחן העניין בדיון והוא אף נבחן ודמה שנתיתר.

4.ישיבה מקדמית, כזו שלכאורה אמורה הייתה להיסמך על כך שנאספו כל המסמכים והתצהירים שבתיק, נערכה ביום 7.4.16, במעמד הצדדים. במהלכה ערכתי בירורים שונים עם התובעת והנתבעת גם יחד (אקדים ואומר: הנתבעת בתגובתה רואה את ההליך כ"חקירה"; אין זו חקירה, אף אם בית המשפט מפעיל סמכותו שבישיבת קדם משפט להורות לבעלי דין להעיד לפניו בעניינים שבמחלוקת). שוחחתי עם הצדדים בהסכמתם אף שלא לפרוטוקול, תוך שעמדתי על משוכות אפשריות וגבוהות לכאורה שתעמודנה בדרכם של הצדדים שניהם, כל אחד בתביעתו. לאחר אלה פרשו הצדדים למגעים מחוץ לאולם, שלאחריהם ביקשו שהות למצות את המגעים ולהודיע.

5.ביום 31.5.16 הודיעו הצדדים כי טרם מיצו מגעיהם והם מבקשים שהות נוספת למצותם. אגב כך הודיעו על הסדר דיוני – שייאמר מיד כי אינו תואם תובענות בסדר דין מהיר – שלפיו אם המגעים לא יבשילו לכלל פשרה, ישלימו הליכים מקדמיים בתוך 45 ימים, ולאחר מכן ייקבע התיק להגשת תצהירים. על כך באה החלטתי מאותו יום: ימוצו המגעים, ברם אין מקום לעוד הליכים מקדמיים, או להגשת תצהירים, שעה שמדובר בתובענה בסדר דין מהיר.

6.למחרת היום, 1.6.16, הגישה התובעת בקשה ל"תיקון טעות" בהחלטה מיום 31.5.16: מכתב תביעתה הושמטו בטעות מסמכים מהותיים ביותר, הכוללים התכתבויות בין הצדדים; בנמצא אף בקשה לגילוי מסמכים שהגישה. כן גרסה כי יש מקום להגשת תצהירים נוספים, כהוראת תקנה 214ט לתקנות, ואין למנוע מן התובעת את יומה ואת יכולתה להציג ראיות. על כך באה החלטתי מאותו יום כי ראשית ימצו הצדדים מגעיהם, ובמידת הצורך יגישו כל בקשה שבה יבהירו את הצורך והצידוק בהגשת תצהירים.

7.הודיעה התובעת ביום 20.6.16: המגעים לא צלחו. עתה יש לאפשר לתובעת להגיש מסמכים נוספים, שלהם "חשיבות רבה לחשיפות העובדות והראיות לצורך הכרעה בתיק", נטען. כן הוסף, בין היתר, כי יש לאפשר לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, בהתאם להוראת תקנה 214ט לתקנות (כפי קריאתה של התובעת את התקנה). החלטת בית המשפט כי כלל יש לשכנעו בצורך בהגשת תצהירים, טוענת התובעת, היא "תמוהה", כך ראתה להתבטא. ההחלטה מיום 31.5.16 שעניינה אי הגשת תצהירים, מביעה התובעת תקוותה, מקורה אך "בטעות שוגג", לא בחריצת דין כלפי התובעת. ועוד מוסיפה היא כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום, ויש לאפשר לה יומה בבית המשפט.