תא"מ 28950-12-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' יוסף ואח'

לפניי תביעת פיצויים בגין נזקי רכוש לרכב.

לטענת התובעת, רכבה נסע בנתיב האמצעי ואילו רכב הנתבעים, משאית, שנסע לימינו סטה שמאלה לעברו ופגע בו. לטענת הנתבעים, רכבם נסע בנתיב האמצעי והחל לעבור לנתיב ימין, ובשלב זה רכב התובעת שנסע מאחוריו לא שמר מרחק ופגע במשאית בצידה השמאלי אחורי תוך כדי ניסיון לעקיפתה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, לא מצאתי כי התובעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה.

השיקול המרכזי הוא כי יש קושי ליישב בין תמונות הנזק לבין גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה. עיון בתמונות מעלה כי לרכב התובעת נגרם לא רק שבר בפינה קדמית עליונה של כנף ימין קדמית אלא גם שפשוף לרוחב דלת הנהג. נחזה גם נזק מעיכה בחלקה האחורי תחתון של כנף ימין. בהודעת התובעת שורטטה הפגיעה באופן שבו רכב הנתבעים סוטה שמאלה ובעת שהוא בזווית לשמאל הוא פוגע עם מרכז רכבו בפינה הימנית קדמית של רכב התובעת. אופן התרחשות זה של התאונה, אינו מתיישב עם גרימת שפשוף לרוחב דלת הנהג של רכב התובעת, שכן בעת הפגיעה האלכסונית קשה לצפות למגע בין רכב הנתבעות לדלת הנהג ברכב התובעת, בוודאי לא מגע שיגרום לשריטה לרוחב הדלת. קיום השפשוף מתיישב טוב יותר עם אפשרות שבו עגלת המשאית היתה בזווית לימין ורכב התובעת התנגש בפינתה השמאלית אחורית, או לחילופין עם האפשרות שבו עגלת המשאית כבר היתה מיושרת ורכב התובעת התנגש בה בזווית שמאלה בעת שניסה לעקוף את המשאית או להתחמק ממנה.

שקלתי האם להטיל על הנתבעות אחריות ולו חלקית לתאונה, בכך שבעת הפניה לנתיב ימין קיצר לרכב התובעת את מרחק הבלימה וגרם לרכב התובעת להתנגש בו. ואולם, גרסה זו לא הועלתה בכתב התביעה, וממילא מדובר בגרסה עובדתית חלופית לעובדות שנטענו על ידי התובעת, ומשכך לא מצאתי מקום לאמצה.

סיכומו של דבר, מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר תמונות הנזק אינן מתיישבות היטב עם גרסת הנתבעות ומשכך לא מצאתי כי התובעת הוכיחה את תביעתה. התביעה נדחית והתובעת תשיב לנתבעות את שכר העד מטעמן בסך 350 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ז, 21 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.