תא"מ 28869-10-15 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' יפרח ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 16.01.2015, בין כלי רכב, מ"ר 53-123-29 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 89-361-74 שבעת התאונה היה בעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם התאונה אלא לעניין נסיבות קרות התאונה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה, ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעת, בתו של נהג רכב התובעת שבעת התאונה נהגה ברכב אחר מאחורי רכב התובעת.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב הנתבעים, על פני גרסאותיהם של עדי התובעת, שסתרו זו את זו בקשר עם מצב תנועתו של רכב התובעת בעת התנגשות רכב הנתבעים בו. בין היתר בשל כך, עדותם של עדי הנתבעים לא הקרינה אמינות ולכן לא הייתה מהימנה עליי.

יתירה מזאת, לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה המוטל על שכמה להראות כי סביר יותר כי התאונה ארעה בשל נסיעתו לאחור של רכב הנתבעים בזמן שרכב התובעת היה בעמידה מאשר שהיא ארעה בשל פגיעה מאחור של רכב התובעת בחלקו האחורי של רכב הנתבעים בעוד האחרון חונה במקביל למדרכת צד ימין של הדרך.