תא"מ 28851-08-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 3,936 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.08.2013, בין כלי רכב, מ"ר 67-358-65 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 38-233-66 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין הצדדים חלוקים ביניהם לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה ביותר לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהתיישבה עם מוקדי הנזק ברכב התובעת ועם ההיגיון קרות התאונה, על פני גרסתה של נהגת רכב הנתבעות, שהייתה בלתי מהימנה בעיניי.

שוכנעתי כי התאונה קרתה בנסיבות שתוארו על ידי נהגת רכב התובעת, לפיה בעוד רכב התובעת נוסע בנסיעה ישרה רכב הנתבעות יצא בנסיעה לאחור, בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב, והתחכך עם רכב התובעת.

מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהגת רכב הנתבעות.