תא"מ 28639-07-15 דהן נ' יצהרי

רקע:

תביעה זו עניינה השבת סכומים ששולמו לנתבע על פי הסכם שנערך בין הצדדים ליציקת גג.

אין חולק כי בפועל הנתבע לא יצק את הגג.

עילת התביעה מבוססת על דיני החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הצדדים

טענות התובע: 

ביום 22.2.15 התקשר התובע עם הנתבע בהסכם ליציקת גג בטון במבנה המצוי ברח' ויצמן 44 בבת ים (להלן- המבנה). תמורת ביצוע היציקה סוכם כי ישולם לנתבע סך של 40,000 ₪. על חשבון ביצוע עבודת היציקה שילם התובע לנתבע סך של 30,000 ₪, וסוכם כי יתרת התשלום בסך 10,000 ₪ תשולם לנתבע לאחר ביצוע עבודת היציקה. עוד סוכם בין הצדדים כי על התובע מוטלת האחריות בגין ביצוע היציקה הנ"ל, לרבות הסדרה מול הרשויות המתאימות.

הנתבע בחן את מקום העבודה המיועד והבטיח להתחיל בעבודות היציקה באופן מידי. דא עקא, עד למועד הגשת תובענה זו, חרף כל דרישות התובע, לא בוצעו עבודות היציקה ע"י הנתבע, על אף שהנתבע קיבל 75% מהתמורה. הנתבע התחמק מדרישות התובע בטענות שונות, לרבות טענות כגון ביצוע עבודות היציקה ולאחר מכן פירוקן, עקב העדר אישור מאת המהנדס.

בכדי לסתור את טענות הנתבע כי בוצעו עבודות יציקה בביתו של התובע אשר אותן נאלץ הנתבע לפרק עקב דרישת המהנדס, הזמין התובע חוות דעת מומחה מאת חב' גלאור מהנדסים ויועצים בע"מ. בחוות דעת המומחה שניתנה על ידי מהנדס בניין, מר סדצקי, מיום 1.6.2015 נקבע כי "מעל דירת דהן לא בוצעה תקרת צלעות או תקרת בטון מזוין, אלא נותרה התקרה המקורית של הדירה...".

יתרה מכך, בהתאם לחוות דעת המומחה, עלות ביצוע היציקה הינה כ – 20,000 ₪ ולא 40,000 ₪ כפי שדרש הנתבע. בנוסף סבר המומחה כי על הנתבע היה לקבל אישורים לצורך ביצוע היציקה, בטרם דרש התשלום מהתובע. האישורים הרלבנטיים הם אישור ממתכנן השלד, וכן מבעלי הדירה העליונה, וכן מהאדריכל.

טענות הנתבע: 

הנתבע התקשר עם התובע לביצוע עבודות בנייה של הקומה הראשונה במבנה, מעל קומת הקרקע שלה גג יצוק מבטון. הקומה הראשונה הייתה בשטח גדול יותר משטח הגג של קומת הקרקע. לאימות טענה זו צורף הסכם שנערך בין הנתבע לבין קבלן משנה מטעמו, הנושא תאריך 28.1.15 (נספח א' לכתב ההגנה). יובהר כבר כעת כי ההסכם בנוגע לבניית הקומה הראשונה אינו רלוונטי לתביעה דנן. מחומר הראיות שהוצג בפניי, עולה כי הקומה הראשונה היא בבעלות גורם אחר, ואלו התובע הוא הבעלים של הדירה בקומת הקרקע (פרוטוקול עמ' 8 שורות 31,32). התובע תכנן לאחר יציקת הגג החדש, להרוס את הדירה בקומת הקרקע (פרוטוקול עמ' 8 שורה 26), וכפי הנראה לבנות דירה חדשה בשטח גדול יותר.

התובע ביקש מהנתבע לבצע יציקת בטון על הגג הקיים בקומת קרקע. מהנדס הבניין אינג' פנחס מגורי כהן (להלן: "המהנדס") אישר הגבהת גג הבטון עד 10 ס"מ מעל הגג הקיים. בהתאם לכך, המהנדס כתב בכתב ידו את זיכרון הדברים הנושא תאריך 22.2.15, (נספח 1 לכתב התביעה), בו הצהיר התובע כי הגג החדש יהיה בגובה של 10 ס"מ מעל הגג הקיים, וכי הוא מבין את ההשלכות ויישא בכל התביעות שיוגשו, ככל שיוגשו בגין כך.

סוכם בין הצדדים כי מחיר עבודות יציקת גג הבטון יעמוד על 40,000 ₪, כאמור בנספח 2 לכתב התביעה.

בהתאם, הנתבע התקשר ביום 22.02.15 בהסכם עם קבלן המשנה לבניית הגג (נספח "ב" לכתב ההגנה).

הנתבע הכין את הקונסטרוקציה לפי התוכנית המקורית של המהנדס, והעבודה הייתה מוכנה ליציקת הגג. בשלב זה ביקש התובע לבצע הגבהה נוספת של 10 ס"מ לפי אישור המהנדס. בקשה זו של התובע דרשה פירוק כל ההכנה הקיימת ליציקת הגג. בגין תוספת זו הכרוכה בבניית קונסטרוקציה, מדידות, חיזוקי ברזל, שילם הנתבע לעובדיו סך של 8,000 (הסכם תוספת מחיר מיום 26.02.15 בין הנתבע ובין קבלן המשנה, צורף כנספח "ג" לכתב ההגנה).