תא"מ 28498-11-14 אמדוקס (ישראל) בע"מ נ' בוקובזה ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה ביום 30.6.14.

התאונה ארעה בצומת T. גרסת התובעת היא כי שעה שנהגהּ, מר סטניסלב טרוסנצקי (להלן: נהג התובעת), פנה ימינה, סטה רכב הנתבעים מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת נהג התובעת ופגע בו. מאידך, גרסת הנתבעים היא כי התאונה ארעה כפועל יוצא מכך שנהג התובעת ביצע פניה רחבה ימינה, תוך שהוא סוטה מנתיב נסיעתו לנתיב רכב הנתבעים, שהחל בפנייתו שמאלה.

בדיון שנערך לפני העידו שני הנהגים – נהג התובעת וכן נהג הנתבעת, מר ליאור פרץ (להלן: נהג הנתבעת). בנוסף, העידה הגב' הודיה ביטון, שנסעה ברכב עם נהג הנתבעת בעת שארעה התאונה (להלן: העדה). לבית המשפט הוגשו תמונות שצולמו מיד לאחר התאונה (ת/1), תמונות הנזק לרכב התובעים (ת/2) וכן שני דו"חות חקירה מטעם הנתבעת (הדו"ח המשלים בצירוף תמונות סומן נ/1. שני הדו"חות יכונו להלן: דו"חות החקירה).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו את התאונה, ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, כמבואר להלן.

נהג התובעת העיד כי ביצע את הפנייה ימינה בנתיבו וכי לא יכול היה למנוע התאונה, שכן רכב הנתבעים נכנס לנתיב נסיעתו. לדבריו: "רכב שנסע כנגד נסע בנתיב שלי, לא יכולתי למנוע את התאונה בגלל שהוא בא בזווית 90 מעלות... נסעתי בנתיב שלי, הוא בא בנתיב שלי והתנגשנו" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורה 19-18. הדגשות הוספו). גרסה זו נמסרה גם בהודעתו למבטחת בסמוך לאחר התאונה.

גרסתו זו של נהג התובעת נתמכת בתמונות שהוגשו (ת/1), אשר צולמו מיד לאחר התאונה ובהן נראה מיקום הרכבים בעת התאונה. בתמונות ניתן לראות בבירור כי רכב התובעת ביצע את הפניה כשהוא צמוד למדרכה. ודוק: נהג התובעת נחקר בעניין זה, ועמד על כך שהרכבים צולמו מיד לאחר התאונה ללא כל שינוי במיקומם ("ש. אני מציגה לך את תמונות התמונות ת/1 אתה מסכים איתי שהתמונות צולמו אחרי שהזזתם את הרכבים. ת. לא. מאז שעצרנו את הרכבים מיד אחרי התאונה מאז לא זזנו, מרגע המכה לא הוזזו הרכבים" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 24-22). נהג הנתבעת, לעומתו, טען בחקירתו הראשית כי הרכבים הוזזו לאחר התאונה, אך הקפיד להשתמש בביטויים כמו "אם אני זוכר נכון" ו"למיטב זכרוני" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 18-17). ואולם בהמשך, במסגרת חקירתו הנגדית, אישר כי נהג התובעת דרש שהרכבים לא יוזזו על מנת שיוכל "לצלם את התאונה כפי שקרתה" (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 14-13) ואף אישר כי הרכבים לא הוזזו "יותר מידי" (שם, שורות 16-15). בתמונות שהוצגו יש, אפוא, כדי לאשר את גרסת התובעת לפיה נהג התובעת ביצע את הפניה כשהוא צמוד למדרכה וכי התאונה התרחשה כתוצאה מכך שרכב הנתבעים ביצע את הפניה כשהוא סוטה לנתיב נסיעת נהג התובעת. בכך די כדי לקבל את התביעה.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואדרש בתמצית לגרסת הנתבעים. גרסתו של נהג הנתבעת היתה כי התאונה התרחשה תוך כדי שביצע את הפניה, שאז "רכב שהיה צריך לפנות ימינה התנגש בי בצד הנהג" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 12). בעדותו אישר נהג הנתבעת כי הוא עצמו לא ביצע את הפנייה צמוד למדרכה. לדבריו: "אני רציתי לפנות שמאלה, הייתי במרכז הצומת. לא הייתי בצד ימין, הייתי במרכז הצומת. לא הייתי צמוד לצד ימין אלא לקחתי את הסיבוב בקשת" (עמוד 4 שורות 24-23). בדברים אלה יש כדי לתמוך בגרסת התביעה בדבר סטיית נהג הנתבעת לנתיב נסיעתו של נהג התובעת. משנשאל על כך נהג הנתבעת ("ש. אם אתה נמצא באמצע בין שני הנתיבים הוא מגיע מצד ימין רוצה לפנות ימינה, איזה עבירה הוא עשה?") הוא השיב כי אם נהג התובעת "היה נוסע צמוד לצומת לא היתה קורית התאונה" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 30-28). משקבעתי, כאמור, כי נהג התובעת ביצע את הפניה כשהוא צמוד למדרכה, אין מקום לקבל טענה זו.