תא"מ 28439-02-14 גאון ואח' נ' עובד ואח'

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 21.7.15 שניתן במעמד צד אחד בהעדר התייצבות לישיבת הוכחות. בפסק הדין התקבלה תביעת המשיב ונדחתה תביעתו שכנגד של המבקש.

2.עניינה של התביעה העיקרית שהוגשה בסדר דין מהיר בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 7.1.14 ברחוב אחד העם בתל אביב, שכתוצאה ממנה ביקש המשיב להתפצות בגין נזקי רכוש לרכבו. לגרסת המשיב רכב המבקש על אופנועו, עקף את רכבו באופן מסוכן, איבד את השליטה על אופנועו, התנגש ברכב אשר חנה משמאל לרכב המשיב והתנגש לאחר מכן בצידו השמאלי של רכב המשיב.

המבקש הגיש תביעה שכנגד בטענה להתרשלות של המשיב אשר האט את נסיעתו באופן פתאומי , ככל הנראה משמצא מקום חניה. לאחר שהמבקש החל לעקף את רכב המשיב תוך איתות וצפירת אזהרה, האיץ המשיב את נסיעתו באופן פתאומי, ובעשותו כך פגע באופנועו של המבקש והטיחו ברכב שחנה בצד שמאל לפני רכבו של המשיב.

טענות הצדדים

3.בתצהירו הנלווה לבקשה לביטול הדין טען המבקש כי עקב טעות בא כוחו סבר שהדיון מתקיים ביום 22.7.15, בעוד שהדיון התקיים בפועל ביום 21.7.15. טעות זו טעות אנוש היא ואין מדובר בזדון או בזלזול בבית המשפט. זאת ועוד , תצהיר עדות ראשית של המשיב, אשר לגישתו הוגש מבלי לבקש את עמדת בא כוחו- לא הומצא כלל לבא כוחו בשום שלב של ההליך.

לטענת המבקש, הותרת פסק הדין על כנו תביא לכך שהגנתו ותביעתו שכנגד לא תשמענה, ויימנע ממנו יומו בבית המשפט כאשר באמתחתו הגנה טובה וראויה כנגד תביעת המשיב, וכן עילה נכונה ומוצקה בתביעתו שכנגד.

4.המשיב טוען מצדו כי לא מתקיים כל טעם המצדיק את ביטול פסק הדין, וכי המבקש כשל מלהציג ולו עילה אחת אשר מצדיקה את הביטול המבוקש על ידו, וכל שבפיו הם טיעונים אשר לא הוכחו ולו בדוחק. התנהגות המבקש עולה לכדי התעלמות מההליך המשפטי וגילוי יחס של זלזול ביחס לחובתו כבעל דין. המבקש לא קיים החלטות בית המשפט, לא הגיש תצהירים, לא התייצב לדיון ועל כן לא הציג סיבה מוצדקת למחדלו להתייצב .כמו כן גם לא הצביע על סיכויי הצלחה של הגנתו ועל כן דין בקשתו להדחות.

דיון

5.אין חולק שהמבקש אינו טוען לביטול פסק הדין מחובת הצדק אלא פונה לסמכות בית המשפט לבטל את פסק דין מתוקף שיקול דעתו. במסגרת זו בוחן ביהמ"ש שני רכיבים; האחד, סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן וכן סיכויי הצלחתו בהוכחת טענותיו. ככל שהתשובה לאחד מהמבחנים האלה משכנעת יותר ובעלת משקל- יקטן משקלו של המבחן השני.

[ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, התשע"ג- 2013) 675]

כאשר התנהגותו של המבקש אינה מהווה רשלנות גרידא, אלא עולה לכדי התעלמות מדעת מההליך השיפוטי ואף לגילוי יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, רשאי בית המשפט לדחות בקשתו לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו בהיעדרו, וזאת על אף שלטובתו סיכוי לא מבוטל להצליח בהגנתו .

אמנם אין המבקש חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו שיראה הגנה אפשרית, הווה אומר- כי הגנתו עשויה להוביל את בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שנתן.

מן הכלל אל הפרט

6.בחינת התנהלותו של המבקש מאז הגשת הגנתו מעידה כי לא ביקש להאיץ את בירור התביעה. במסגרת הדיון הראשון בתיק, ביום 26.4.15 לא היה ערוך המבקש לדון לגופן של התביעות ולבקשתו ,כזכותו ,נקבע התיק להוכחות ע"מ להעיד עדים מטעמו. דא עקא, שבעוד שהמשיב הגיש תצהירו כאמור, בחר ב"כ המבקש שלא לעשות כן, לא טרח לזמן עדים נוספים ולמעשה כל שעשה בתיק לאחר הדיון האמור הוא אישור הסכמתו לדחיית הדיון ליום 21.7.15.

7.במצב דברים זה, טענתו בדבר טעות בא כוחו לרשום את מועד הדיון כראוי ביומנו הדיגיטלי לא יכולה להקנות לו זכות קנויה לפתיחת שערי ביהמ"ש מחדש בעבורו . מועד הדיון היה ידוע היטב למבקש ולבא כוחו, שכן בא כוחו של המבקש אישר בעצמו את הסכמתו לדחיית הדיון ביום 26.5.15, ובו ביום נשלחה אליו הזמנה לדיון. כמו כן, מועד הדיון צוין במפורש במערכת "נט המשפט". אשר על כן, גם אם אכן טעה בא כוחו של המבקש לחשוב כי הדיון אמור להתקיים למחרת המועד בפועל, היא טעות שבשליטתו של בעל הדין וככזו אינה מהווה עילה ברורה להתחשבות במחדל אי ההתייצבות.

יתר על כן הבקשה נסמכת על עדות שמיעה, שהרי אם הטעות היא טעות משרדית של ב"כ המבקש מצופה כי האחרון יגיש את התצהיר מטעמו ולא המבקש שאינו יכול להעיד על כך מידיעה אישית.

אכן, אין אדם החסין מטעות ומשגיאה, אך במחירה של טעות זו לא צריך דווקא לשאת המשיב. משכך יש חשיבות לבחינת סיכויי הצלחת ההגנה ומידתם.

8.ככלל ,בקשה לביטול פסק דין מעמידה למבחן שני אינטרסים נגדיים. האחד, זכות הגישה לערכאות והשני ,זכות הצד שכנגד לסופיות הדיון ואי הימשכותו מעל לפרק זמן סביר.