הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חילו

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 7.7.2015 ברח' וולפסון בראשון לציון. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 1,792 ₪ (מתוכו 1,005 ₪ נזקי התובע 2), בגין עלות תיקונים (כולל השתתפות עצמית) ושכר שמאי.

2.אין חולק, כי קצה הדלת הפתוחה של רכב הנתבעת, שחנה בצד הדרך, נפגש עם חיבור מראת הצד של רכב התובעים, שנסע בכביש. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהגת התובעים טוענת, כי תרה אחר חניה, והבחינה ברכב הנתבעת חונה, כשהנתבעת מחוצה לו, פותחת וסוגרת את הדלת מספר פעמים. בשלב מסוים סגרה הנתבעת את הדלת, ונותרה עומדת במקום. נהגת התובעים הניחה כי הדלת תישאר סגורה, והמשיכה בנסיעתה, אלא שאז שמעה את רעש הפגיעה, לאחר שכבר איבדה קשר עין עם רכב הנתבעת.

4.הנתבעת טוענת, מאידך, כי לפני שיצאה מהרכב הבחינה ברכב התובעים, כשהוא במרחק ניכר, ועל כן יצאה מהרכב. מיד לאחר יציאתה הבחינה שרכב התובעים כבר קרוב מאד, כשהוא נוסע במהירות גבוהה יחסית לתנאי הכביש, ולא נותר לה אלא להיצמד לרכב, בין הרכב לבין הדלת, אותה הצמידה לגופה, אך לא הצליחה למנוע את הפגיעה.

5.נוכח טענת נהגת התובעים, לעניין הפתיחה והסגירה של הדלת פעם אחר פעם, לא ניתן ליישב את שתי הגרסאות זו עם זו, ואחת איננה אמת.

6.מהראיות שהובאו לפני, לא מצאתי כי יש דרך להעדיף איזו מהגרסאות על פני רעותה, אולם אעיר, כי אם הייתי מעדיף את גרסת נהגת התובעים, ממילא היה מקום להפחית אחוז ניכר מסכום הנזק בשל אשם תורם. מכל מקום, בלא יכולת להעדיף גרסה אחת מהשתים, ובהינתן נטל הראיה במשפט האזרחי, לפיו במקרה של גרסאות שקולות התביעה נדחית, שכן "המוציא מחברו עליו הראיה" – הרי שאין מנוס אלא לדחות את התביעה.

7.התביעה נדחית בזה. התובעים ישלמו לנתבעת את הוצאותיה בסך של 900 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין.

המזכירות תשלח את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אדר תשע"ז, 17 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.