תא"מ 27901-10-12 בע"מ נ' בע"מ

זוהי תביעה לשיבוב סך 65,702 ₪ ששילמה התובעת למבוטחת שלה בגין יחידת קירור שהיתה חלק ממשאית שבוטחה על ידי התובעת. המשאית נפגעה בעוצמה על ידי משאית שבוטחה על ידי הנתבעת בתאונה ביום 9.9.09. כתוצאה מהפגיעה נהדפה משאית התובעת לשולי הכביש ועימה יחידת הקירור. הוזמן גרר למקום והוברר כי לא ניתן לגרור את כל חלקי המשאית יחדיו ולכן נגררה תחילה רק המשאית. כאשר שב הגרר מאוחר יותר התברר כי הארגז ויחידת הקירור נגנבו. על כן טוענת התובעת כי פרט לאחריות לנזקי התאונה עצמה אחראית הנתבעת לעצם גניבת הארגז ויחידת הקירור שכן הגניבה שללה ממנה להוכיח מה מידת הנזק ליחידת הקירור.

הנתבעת טוענת מצידה כי אינה אחראית לעצם הגניבה וגם העלתה טענה ביחס לאחריות לתאונה עצמה.

התיק נקבע לדיון הוכחות, אולם מטעם התובעת לא התייצב אף עד. די בכך כדי לדחות את התביעה, שכן, התובעת לא הביאה את הנהג מטעמה שימסור עדותו על נסיבות תאונה. התובעת גם לא הביאה אף ראיה לכך כי יחידת הקירור נגנבה, כטענתה . לא רק שאף נציג מטעם מבוטחת התובעת לא העיד, אלא שלכתב התביעה אף לא צורפה כל אסמכתא לכך כי מבוטחת התובעת הודיעה למשטרה על גניבה. במילים אחרות, עצם הגניבה לא הוכח, לבד, אולי, מכך שיחידת הקירור לא היתה במקום כאשר באו בשנית לגרור אותה.

גם לגופו של עניין, אין מקום להטיל אחריות על הנתבעת לגניבת יחידת הקירור. עניין לנו, איפוא, בשאלה האם יש קשר סיבתי בין התאונה לבין העלמות יחידת הקירור ?

במקרה זה, על התובעת להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התאונה לבין ההעלמות. ככלל, המבחן להוכחת קשר סיבתי עובדתי הוא מבחן "הסיבה-שבלעדיה-אין" הידוע גם כ"מבחן האלמלא". כדי לעמוד במבחן זה, על התובע להוכיח, במידת ההוכחה הנוהגת במשפט אזרחי, שאלמלא התרשל הנתבע – הנזק לא היה נגרם (ראו, למשל, ע"א 8664/06 חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל). כבר עתה ברור כי אלמלא פגעה משאית מבוטחת הנתבעת במשאית מבוטחת התובעת, לא היה כל האירוע נולד, ומסתמא, לא היתה נעלמת יחידת הקירור. זוהי סיבתיות עובדתית פשוטה; אך בכך, כידוע, לא סגי.

מעבר לקיומו של קשר סיבתי עובדתי, נדרש להוכיח אף קשר סיבתי משפטי בין המקרה לנזק, קרי להעלמות יחידת הקירור. אין די בהוכחה כי הנזק נגרם עקב התרשלות הנתבע, אלא יש להראות כי הנזק שנגרם בפועל כתוצאה מההתרשלות הוא התממשות של "סיכון עוולתי". דהיינו, רק אם הנזק נגרם כתוצאה מהתממשותו של סיכון שניתן היה לצפותו מראש ושנטילתו היא בלתי סבירה, תוטל אחריות. בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי, החילה הפסיקה שלושה מבחנים והם: מבחן הצפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר (ראו, לדוגמה, ע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, בעמ' 146 מול ג'-ד' ; ע"א 542/87 קופת אשראי וחסכון אגודה הדדית בע"מ נ. מוסטפא עואד, פ"ד מד(1) 422, בעמ' 437; ע"א 2028/99 פאר נ. חברה לבניין סילובט (1964) בע"מ, פ"ד נה (3) 493. יש לבחון את המקרה שבפניי לאור מבחנים אלו.

מבחן הצפיות שואל האם המזיק, כאדם סביר, צריך היה לצפות כי התרשלותו תביא לנזק. כאשר בהשתלשלות האירועים התערב גורם זר - בין צד שלישי ובין הניזוק עצמו - כי אז השאלה היא, אם התערבותו של אותו גורם מתערב היא בגדר הצפיות הסבירה. סבורני כי מבוטחת הנתבעת לא היתה צריכה לצפות כי התאונה תוביל לגניבת יחידת הקירור. מתמונות שהוצגו לבית המשפט רואים כי במשאית גדולה וכי יחידת הקירור גם היא חלק גדול מאד. המשאית נראית בשולי הכביש כאשר היא נוטה לצידה ואין ספק כי מדובר בפגיעה עוצמתית ביותר. אולם אין מקום שנהג המשאית הפוגעת או מי מטעמו יהיה אחראי גם למצב שבו מאן דהוא יחליט לקחת את יחידת הקירור. אם נטיל חובה כזו, אזי בכל תאונה המתרחשת בצידי הדרך נחייב את המזיק לשמור על הרכב הניזוק עד אשר יפונה הרכב. מדובר בנטל בלתי סביר ובלתי הגיוני שאין הציבור יכול לעמוד בו. אף שאפשר לומר כי ייתכן מצב שבו רכב העומד בצידי הרכב עלול להגנב עדיין מדובר במקרה לא שגרתי, ובמקרה זה, שבו מדובר ביחידת קירור גדולה מאד, אין כל מקום להטיל על המזיק את החובה לצפות כי היחידה תעלם, שכן מדובר ביחידה גדולה מאד שלא ניתן לגרור אותה בקלות (להבדיל למשל מרכב פרטי) אלא רק על ידי העמסה לגרר מיוחד באמצעות מנוף, מעצם טיבה וטבעה.

מבחן השכל הישר שואל אם כל התכונות המציינות את הרשלנות שבהתנהגות המזיק תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה. כאשר הנזק נגרם בשל התערבות גורם זר, השאלה היא אם התערבותו שוללת, במישור ההגיוני, את קיומו של הקשר. סבורני כי גם על פי מבחן זה, הרי שהתשובה היא שלילית: אין ספק כי גניבת/העלמות יחידת הקירור שוללת את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין ההעלמות שכן התאונה עצמה לא היא שגרמה בפועל להעלמות אלא שזו נגרמה בשל גורם זר (ככל הנראה הגנב) שעל המזיק לא היתה חובה לצפותו בנסיבות העניין.

מבחן הסיכון שואל האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק, גם אם התוצאה המזיקה נגרמה עקב התערבותו של גורם זר. סבורני כי הדברים שלעיל יפים גם למבחן זה, שאינו, אלא פן אחר של אותם מבחנים, ואין צורך שאחזור על הדברים.