תא"מ 27879-02-13 חנניה נ' בן עמי ואח'

הצדדים בתיק זה הסכימו כי בית המשפט יפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

לאור מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, התביעה נדחית. להלן נימוקי בקצרה:

הן לפי עדותו של נהג האוטובוס והן לפי עדותו של הנוסע האקראי שהיה באוטובוס, הרי שהאוטובוס עצר בתחנה ברחוב אלנבי המצויה קצת לפני הצומת עם רחוב מונטיפיורי. מתמונות שהוצגו לבית המשפט ניתן לראות כי הנתיב הימני הוא נתיב תחבורה ציבורית ובו סימון לנסיעה ישר וימינה. משמע שהנתיב משמאלו של נתיב זה חייב להיות בהכרח ישר גם הוא שהרי לא ייתכן כי הנתיב משמאל יאפשר פניה ימינה גם הוא, והדברים ברורים. מאחר והתרשמתי לפי עדותו של נהג האוטובוס כי הוא יודע אל נכון את מסלול הקו בו הוא נוהג ומאחר והתחנה מצויה קצת לפני הפניה ימינה, הרי שאין כל הגיון כי הוא יעמוד במסלול השמאלי כדי לפנות ימינה, תוך לקיחת סיכון כי רכב העומד בנתיב הימני יבקש לנסוע ישר. ואכן בעדותו בחקירה הנגדית שלל מכל וכל כי עמד בנתיב השמאלי, ועדותו עולה בקנה אחד עם האמור לעיל.

בעדותו אמר התובע כי עמד ברמזור ואילו בהודעתו לחב' הביטוח אמר כי התאונה היתה בעת נסיעה של שני כלי הרכב ואין אזכור כלל לעמידה ברמזור. לעומת זאת, נהג האוטובוס ציין בהודעתו בכתב "..החילותי בפנייה ימינה.." ונוסח זה מתיישב עם התחלת נסיעה לאחר רמזור אדום, דבר העולה בקנה אחד עם דבריו בחקירה הנגדית כי עמד זמן קצר באור אדום. עדותו של נהג האוטובוס היא, איפוא, עקבית יותר מעדותו של התובע.

עדותו של התובע כי היה הראשון ברמזור וכי האוטובוס היה בנתיב משמאלו אינה הגיונית. ניסיון החיים מלמד כי המונית מהירה יותר מהאוטובוס. נהג האוטובוס אכן אישר כי הוא צריך לקחת פניה רחבה מעט כדי לפנות ימינה לרחוב מונטיפיורי שהינו רחוב צד יחסית. אם, כטענת התובע, שני כלי הרכב עומדים ברמזור אדום, הרי שסביר להניח כי המונית פונה הרבה יותר מהר ימינה מאשר עושה זאת האוטובוס, ולכן היא יכולה היתה להשלים את הפניה הרבה לפני שהאוטובוס עושה זאת, ובפרט כאשר מדובר באוטובוס מפרקי.

בנוסף, עדותו של הנוסע באוטובוס שהוזמן להעיד היתה אמינה עליי ולפיה האוטובוס עמד בנתיב הימני, כאשר הוא יושב בצד ימין של האוטובוס ומתאר שהוא קרוב למדרכה. העד אמר גם הוא כי לא היה מגע בין האוטובוס לבין המונית של התובע, ובכך חיזק את עדותו של נהג האוטובוס. מאחר ומדובר בעד נייטרלי חסר כל עניין במחלוקת, הרי שיש בעדותו להטות את הכף לעבר העדפת גרסת הנתבעים ולפיה היה התובע מאחורי האוטובוס וניסה להדחק במרווח שנוצר עת פנה האוטובוס ימינה, אך ככל הנראה לא אמד נכון את המרווח. ואכן, גם בתמונות שהוגשו לבית המשפט ניתן לראות כי האוטובוס ביצע פניה מעט רחבה בשל אורכו, ועקב כך נוצר מרווח שעשוי היה לטעת בדעתו של התובע כי הוא יכול להכנס בתווך שנוצר בין האוטובוס לבין המדרכה. גרסתו של התובע כפי שבאה לידי ביטוי בעדותו - נדחית.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. התובע ישא בשכר עד הנתבעים.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ה, 30 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.