סלימוב נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעת כספית בסך 32,418 ₪, שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 16.1.2017. ליבה של התביעה מתמקדת בקיומו או היעדרו של כיסוי ביטוחי לתאונה אצל הנתבעת, אשר בזמן הרלבנטי לכתב התביעה, רכב התובע, היה מבוטח על ידה. התובע נבדק במכון לבטיחות בדרכים, ניתנה המלצה להתליית רישיונו, ובעקבות כך זומן לשימוע, אך הוא לא התייצב למועד ובעקבות כך רישיונו הותלה. התאונה התרחשה אחרי שרישיונו הותלה, והנתבעת טענה להעדר כיסוי ביטוחי ואילו התובע טען לחוסר ידיעה אודות התלייה. האם די במכתב המזמן את התובע לשימוע, והאם יש בהתנהלות התובע כדי להעיד על ידיעה ממשית של התליית רישיונו? זוהי המחלוקת בתובענה זו.

תמצית טענות הצדדים

1.בכתב התביעה התובע טען, כי הוא הבעלים של רכב מ .ר. 42-895-78 מסוג "הונדה", אשר בוטח בפוליסה לביטוח רכוש אצל הנתבעת (להלן: רכב התובע).

2.עוד נטען, כי ביום 16.1.2017 נסע התובע ברחוב ביאליק בחולון, כאשר לפתע רכב צד ג' אשר נסע לפניו ביצע בלימת פתע ללא כל סיבה מוצדקת והדבר גרם לפגיעת רכב התובע ברכב צד ג' שנסע לפניו.

3.התובע פנה לסוכנות הביטוח שבאמצעותה נכרת חוזה הביטוח, וזו מינתה שמאי שיערוך חוות דעת שמאית בנוגע לפגיעות ברכב. לאחר מכן, הפנתה סוכנות הביטוח את התובע למוסך בנס ציונה. עוד נאמר לתובע, כי מדובר על מוסך הסדר וכי הוא לא יצטרך לשאת בהשתתפות עצמית.

התובע ציין עוד, כי ביום 1.2.2017 נודע לו, כי הנתבעת אינה מכירה בכיסוי ביטוחי לרכבו, משום שלטענת הנתבעת התובע היה משולל רישיון נהיגה עת התרחשה התאונה.

4.משאילו פני הדברים, פנה התובע ביום 7.2.2017 למשרד הרישוי, ושם נמסר לו כי הוא הוזמן לשימוע לפני התליה, אך זה לא התייצב, ועל כן הותלה רישיונו. הפקידה במקום הודיעה לו, כי מאותו יום היא מתלה את רישיונה הנהיגה שלו עד אשר יעמוד התובע בבדיקה רפואית.

5.בכתב הגנת הנתבעת נטען, כי בהתאם להוראות הפוליסה, רשאי לנהוג אדם בעל רישיון נהיגה בתוקף, והתובע לא היה עם רישיון נהיגה בתוקף במהלך האירוע, שכן זה הותלה ביום 27.9.2016 על ידי משרד הרישוי. עוד טענה, כי התובע קיבל מכתב ממשרד הרישוי, לפיו הוא מוזמן לשימוע לפני התליית רישיונו, וזה בחר שלא להתייצב לשימוע זה. מכאן שרישיונו הותלה כדין והתובע ידע כל כך, ומסיבה זו לא סר לקבלת את דבר הדואר.

6.עוד טענה הנתבעת, כי מדובר על מצב רפואי של התובע – בשלו הותלה רישיונו – וכי משום כך היה עליו לדווח לנתבעת על אודות כך. עוד טענה, כי התובע מסר תשובה שאינה נכונה בעת כריתת חוזה הביטוח.