תא"מ 27660-04-14 סלע נ' ג'יימס

מנימוקי הבקשה, תינתן החלטה לגופו של עניין וכדלקמן:

המבקשת טוענת כי יש לפסול את תצהירו של המבקש לאור העובדה כי נשלח בפקס ואומת מרחוק. המבקשת סומכת טענתה על ההלכה בפסיקה של בית המשפט העליון ועל האמור בתקנות.

מנגד, המשיב טוען כי ניתן לרפא את הפגם על ידי התחייבותו כי יחתום על התצהיר עת יגיע לישראל, כפי שנעשה על גבי התצהיר. עוד טוען הוא כי גם המשיבה נמנעה מלהגיש תצהיר תומך לבקשה, עת טענה בסעיף 11 לבקשה טענה עובדתית.

דיון ומסקנות

בית המשפט אינו מקל ראש בקיומן של התקנות, אך בטרם יורה על מחיקת התצהיר וכתוצאה מכך מחיקת כתב ההגנה יש לבחון אם ניתן לרפא את הפגם בדרך אחרת.

באשר לבש"א 1645/09, אותו צוטטה המבקשת, לדידי יש להבחין בין שני המקרים. ראשית, לאור העובדה כי בשונה מהמקרה שם, כאן המשיב לא יכול היה להיערך מבעוד מועד לעובדה כי יתבע ומכיוון שהוא גר דרך קבע בחו"ל הוא חתם על התצהיר בפקס והתחייב לחתום עליו בפני ב"כ לכשיגיע ארצה. שנית, במקרה שבפני לא מדובר בסעד זמני (שם דובר בבקשה למתן צו מניעה).

השאלה, אפוא, כיצד יש לרפא את הפגם?

המבקשת טוענת כי היה על המשיב לאמת את התצהיר מול קונסול ישראלי אשר יסביר לו את תוכן התצהיר, וזאת לאור העובדה כי התצהיר כתוב בעברית ואילו המצהיר אינו דובר את השפה.

המשיב טוען כי יש בהתחייבותו לאמת את התצהיר מיד כשיגיע לארץ משום "תרופה" לפגם הטכני.

אין חולק כי דרך המלך היא שהמשיב יאמת את תצהירו מול קונסול ישראלי. עם זאת, מתגובת המשיב עולה כי גם למשיב טענות מוצדקות בגין אי קיום התקנות על ידי המבקשת. לפיכך וכדי למנוע סרבול ההליך ולמען היעילות הנני מורה כי הנתבע יחתום על התצהיר בעת ביקורו הקרוב בארץ.