תא"מ 27640-10-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סלאח ואח'

לא אוכל שלא לפתוח פס"ד זה בצער על כך שהצדדים, בחוסר הסכמתם ובחוסר שיתוף הפעולה שלהם (חוסרים חריגים בתיקי נזקי רכב מסוג זה), מטריחים את עצמם, את ביהמ"ש, ולמרבה הצער, גם את העדים מטעמם, כאשר אחת העדות נאלצה לפנות אליי בבקשה שאורה לנתבעת 2 לכבד את החלטתי בדיון מיום 5.11.14 לפיה על הנתבעת היה כבר לשלם לעדה זו שכר עדות בסך 450 ₪. ביהמ"ש בוש בפני העדה ומתנצל בפניה על התנהלות הצדדים שהביאו אותה להגיש בקשה חריגה זו.

לאחר שעיינתי בטענות ובמסמכי הצדדים, שהוגשו לאחר הדברים שעלו בדיון ביום 5.11.14, אני מחליט כך:

1. תביעת השיבוב של התובעת (ע"ס 10,656 ₪) בתיק זה – נמחקת. לא מצאתי שהנתבעים שכנעו שבפיהם טענה שמחייבת דחיית התביעה דווקא. עם זאת, היה והתובעת תגיש תביעה חדשה בעתיד נגד הנתבעים או מי מהם בגין נזקי הרכוש בתאונה מושא התביעה, תשלם להם התובעת הוצאות (שאינן תלויות בדבר) בשיעור של 4,000 ₪.

2. ב"כ שני הצדדים ידאגו שתוך 10 ימים מהיום כל העדים שפסקתי שכר עדות לטובתם (השכר בסך 350 ₪ שנפסק לכל אחד משני העדים שהתייצבו לדיון הראשון ביום 6.10.13 וכן השכר בסך 450 ₪ שנפסק לכל אחד משלושת העדים שהתייצבו לדיון השני ביום 5.11.14).

3. ב"כ שני הצדדים יגישו לתיק בתוך 15 יום מהיום אישורים על כך שכל שכרי העדות הנ"ל שולמו בפועל. יוזכר לצדדים כי שניהם (!) לא קיימו את החלטתי בדיון ביום 5.11.14 בדבר הגשת הודעה על תשלום ההוצאות לעדים בתוך 30 יום.

4. במידה שאיזו מהוראות החלטתי זו לא יקוימו, יחויב הצד שלא קיים אותה בהוצאות בסך 4,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, ללא מתן התראה נוספת.

5. התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות בסך 1,250 ₪, שהוא שיעור 3 שכרי העדות שבהם חויבה הנתבעת 2 עפ"י החלטותיי עד היום. מובהר לנתבעת 2, כי אסור לה להתנות את התשלום מצידה בפועל לעדים בכך שהיא מקבלת התשלום מהתובעת.

   קובע תז"פ ביום 30.1.15.