תא"מ 2762-11-14 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 8.5.2014 בתל אביב. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 9,865 ₪. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

2. נהג התובעת טוען, כי בעת שהחל בנסיעה בצומת מרומזר, בנתיב הימני משנים, הגיעה לפתע משאית הנתבעת, בנתיב השמאלי, ככל הנראה בנסיעה רציפה, ונצמדה אל רכב התובעת, תוך גרימת נזק. לדבריו, ביקש ממנו נהג המשאית לקחת אחריות על התאונה, אולם הוא סירב.

3.נהג הנתבעת טוען, כי הוא עצר באותו צומת, בו הרמזורים לא עבדו, וכשהחל בנסיעה, בנתיב השמאלי, פגע רכב התובעת במשאית. לדבריו, ראה לאחר מכן את מראת הצד, שנעקרה, כשהיא על הכביש בצדו השמאלי של קו ההפרדה בין הנתיבים. הנהג גם טען שצילם תמונות מהשטח, אולם אלה ברשות מעסיקתו דאז. לדבריו, פנתה אליו סוכנת הביטוח של נהג התובעת, וביקשה כי הוא ייקח אחריות על התאונה, מאחר ששיעור ההשתתפות העצמית שלו גבוה.

4.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, וראיתי את שאר חומר הראיות, אני מעדיף את גרסת נהג התובעת, אותה מצאתי מהימנה יותר מרעותה, בין היתר בשל הגרסה התמוהה לעניין השיחה עם סוכנת הביטוח. אין לדברי הסוכנת, כפי שנטען על ידי הנהג, כל היגיון כלכלי או אחר. דווקא גרסת נהג התובעת בעניין זה הגיונית הרבה יותר. בנוסף, נהג הנתבעת נטה להוסיף פרטים לגרסתו כשהתקדמה החקירה (כגון: ראיית רכב התובעת לפני התאונה, צילום תמונות) שניתן היה לצפות לשומעם כבר בשלב הסיפור הספונטני. די בכל האמור כדי להטות את כף מאזן ההסתברויות מספיק, כדי לקבוע שהתובעת עמדה בנטל השכנוע.

5.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם נהג הנתבעת, ולפיכך, על הנתבעת לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

6.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 9,865 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את שכר העד בסך 300 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,731 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ט' אדר א' תשע"ו, 18 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.