עמירה ואח' נ' ברטולד ואח'

 בשאלת האחריות לתאונה והנזק 

1. תביעה בגין נזקי רכוש בסך של 7,000 ₪, בקשר לתאונת דרכים מיום 5.8.15.

2. התובעת היא הבעלים של רכב מ.ר. 7683475 (להלן: "רכב התובעת"). הנתבע 1 הוא בעלים של רכב מ.ר 5511032 (להלן: "רכב הנתבעים"), הנתבעת 2 מבטחתו.

3. זהו פסק דין חלקי בשאלת האחריות לתאונה בלבד, שכן בין הנתבעים התגלעה מחלוקת בנושא הכיסוי הביטוחי, ובקשר לכך הוגשה הודעה לצד שלישי.

4.אין מחלוקת כי רכב התובעת חנה בחניון, סמוך ליציאה. הנתבע הגיע מכיוון היציאה מהחניון, שם יש עליה, נעצר, ולטענתו, צפצף לרכב התובעת. כאשר צפרו מכוניות מאחוריו, החל לנוע, אולם, לפי עדותו הוא, לחץ בחזקה על דוושת הגז, והתקדם ישר, במקום לפנות ימינה לכיוון היציאה. כתוצאה מכך, פגע ברכב התובעת, שחנה צמוד לקיר החניון, ומולו.

5.קיימת אחריות של הנתבע לתאונה. הנתבע עמד בעלייה, וכאשר ביקש לפנות ימינה, בפשטות לחץ חזק מדי על דוושת הגז, והתקדם ישר (במקום ימינה), לכיוון המקום שבו עמד רכב התובעת. אלמלא רכב התובעת, יש להניח שהיה פוגע בקיר. בהדגמה שביצע הנתבע, עלה כי היה לו די מקום לפנייה ימינה. הנתבע העיד: "נתתי קצת גז כדי לצאת מהשיפוע, ואז נכנסתי באוטו שלו" ובהמשך: "אני פגעתי בו כי הייתי בשיפוע לאחור, הייתי צריך ל תת קצת גז, ובמקום לעשות ימינה פגעתי בו".

בנסיבות אלו, אף אין מקום להטלת אשם תורם על רכב התובע, שכן החנייה לא הפריעה למעבר רכב הנתבע.

6.אשר לנזק: הוצג אישור הפסדים (ת/3) המבסס את הנזקים של השתתפות עצמית (1,850 ₪, השתתפות עצמית לירידת ערך (1,527 ₪) וכינון (376 ₪). לא הוכח הפסד פרמיה, והתובע אף ציין שמכר את הרכב 8 חודשים לאחר התאונה. כמו כן, אין מקום לפסיקת עגמת נפש בתיקים מסוג זה.

7.לפיכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,753 ₪ בצירוף אגרת המשפט ובנוסף, שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪.