תא"מ 27384-12-14

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 13.8.2014 במגרש החניה ליד מפעל "מכתשים". התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 20,157 ₪, בגין עלות תיקונים, שכר שמאי ובזבוז זמן.

2.אין חולק כי המגע בין כלי הרכב היה בין חזית רכב התובעת לאחורי רכב הנתבעים, וכי לבד מהנהגים לא היה עד לתאונה. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהג התובעת טוען כי התאונה ארעה בעת שרכבו היה בעמידה, ומנועו כבוי, והוא עצמו היה בחלקו האחורי של הרכב, שם חיפש חבילה שהיה עליו למסור במפעל. הוא חש במכה, וכשיצא מהרכב ראה את רכב הנתבעים נוסע מעט קדימה. נהגו, הנתבע 1, הודה כי לא ראה את רכב התובעת.

4.הנתבע 1 טוען כי התאונה ארעה בעת שרכבו היה בעמידה, קודם שהחל בנסיעה (אם כי הודה כי היה עליו לנסוע לאחור כדי לצאת ממקום החניה), וכי חש במכה עזה מאחור. הוא סיפר, כי כשנכנס לרכבו, רגע קט קודם לכן, לא היה רכב כלשהו מאחוריו, וכי רכב התובעת הגיע במהירות (אם כי הוא עצמו לא ראה אותו מגיע).

5.שני הנהגים העידו על שיחות שהתנהלו בין מנהליהם, אם כי אותם מנהלים לא הגיעו להעיד; ושניהם אף העידו, כי זמן מה לאחר התאונה הגיע הנתבע 1 למוסך בו היה באותה עת רכב התובעת, וראה שם רכב התובעת מפורק כולו (בשלבי תיקון).

6.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסת נהג התובעת, אותה מצאתי מהימנה יותר מרעותה, בין היתר בשל העדר פגיעות נחזות לעין באחורי רכב הנתבעים, באופן המתיישב יותר עם פגיעה שלו, בנסיעה איטית יחסית, ברכב התובעת שמאחוריו, מאשר להיפך (במיוחד לאור תיאור מהירות נסיעת רכב התובעת, מפי הנתבע 1), ובשל העדר הסבר מניח את הדעת לביקורו של הנתבע 1 במוסך התובעת, אלמלי ידע כי האחריות לקרות התאונה רובצת עליו, וביקש לדעת את היקף הנזק.

7.להערכתי, די בכך גם כדי לגבור על אי העדת המנהל בתובעת שהגיע למקום ושוחח עם הנתבע 1 ומנהלו, בין היתר בשל כך שכאמור לעיל, גם מנהל הנתבע 1 לא הגיע להעיד.

8.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע 1, ולפיכך, על הנתבעים לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.