תא"מ 27319-08-16 וויסנטר בע"מ נ' מנשרוב

1. בפני בקשה לפסק דין בהעדר הגנה. כתב התביעה הומצא לנתבעים 1 ו-2 בדרך של הדבקה. הנתבעת 1 היא חברה בע"מ.

2. על פי הדין, המצאת כתב בי-דין לתאגיד, תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד (תקנה 484 לתקנות סדר דין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")), או במסירה למנהל התאגיד (רע"א 482/68 מפעלי אספלט בדרום בע"מ נ' בורנשטיין פ"ד כג (2) 11, 16 (1969); ר"ע 526/83 פרושינובסקי ואחרים נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ פ"ד לז' (4)   485, 487 (1983).

3. במקרה דנן, נראה כי כתב התביעה הומצא בדרך של הדבקה בכתובת החברה לאחר שהיא לא נמצאה בכתובתה.

4. הלכה פסוקה היא כי: "לגבי מסמך שנמסר על-ידי הדבקתו על הדלת ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על-ידי מאן-דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני-ביתו, בן - חורין בית-המשפט להורות כי הדבקתו לא תיחשב כמסירה אלא שהמסמך יימסר מחדש..." (ע"א 427/61 דליהו נ' הדייקן בע"מ ואח' , פ"ד טז 624, 627 ; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון בע"מ, מהדורה 7(בעריכת ד"ר ש. לוין)1995) 232).

5. בנסיבות העניין, אני מורה כי הדבקת כתב התביעה לא תיחשב כמסירה וכתב התביעה יימסר כדין למנהל/י הנתבעת 1.

6. בעניין הנתבע 2, ע"פ תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984,שליח בי דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר הנראה לעין בבית בו רגיל האדם לגור או לעסוק.

7. הלכה פסוקה היא, כי מן הראוי שבמקרה זה יחקור השליח וידרוש אצל השכנים היכן נמצא הנתבע. (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, 1995) עמ' 231).

8. במקרה דנן, לא נראה מתצהיר השליח כי הוא פעל כאמור לעיל.

9. לפיכך, ב"כ התובע יבצע מסירה אישית כדין של כתב התביעה לנתבע 2.