דגן ואח' נ' פלסר ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד שבמוקדן עומדים נזקי רטיבות בבית שהשכירו הנתבעים (התובעים שכנגד) לתובעים (הנתבעים שכנגד).

רקע עובדתי ותמצית התביעות

1. התובעים שכרו מן הנתבעים בית דו קומתי ברחוב החרוב בגבעת עדה (להלן – "הבית"). ביום 7.6.2014 חתמו הצדדים על חוזה שכירות למשך שנתיים החל מיום 1.7.2014. במהלך תקופת השכירות התעוררה בעיית רטיבות בבית וביום 31.12.2014, בתום ששה חודשי שכירות, עזבו התובעים את הבית לאחר שהודיעו לנתבעים על ביטול החוזה.

    

2. ראשי הנזק העיקריים שלהם טוענים התובעים (לאחר צמצום צנוע של יריעת המחלוקת בקדם המשפט) הם החזר דמי שכירות ששילמו התובעים בגין החודשים נובמבר – דצמבר 2014 בסך 9,800 ₪; החזר הוצאות הובלה בסך 5,448 ₪; החזר תשלומים ששילמו למומחים בנוגע למצב הבית, טרם הגשת התביעה בסך 3,252 ₪; החזר הוצאות ימי חופשה שנטלו התובעים בסך  5,087 ₪; החזר הוצאות ייעוץ משפטי טרם הגשת התביעה והוצאות ייצוג בתביעה עצמה בסכום של 14,573 ₪ וכן פיצוי בגין עגמת נפש. בישיבת קדם המשפט ויתרו התובעים על תביעתם לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למיטלטלין שונים בסך 7,390 ₪. רכיבי התביעה מסתכמים אפוא לסכום של 43,371 ₪.

    

3. ראשי הנזק המבססים את התביעה שכנגד הם הפסד דמי שכירות משך כמעט שלושה חודשים לאחר עזיבת התובעים, בסכום כולל של 13,200 ₪; הפסד כספי עקב השכרת הדירה לשוכרים חלופיים בדמי שכירות חודשיים נמוכים ב- 400 ₪ משך חמישה חודשים – בסך הכל 2,000 ₪; החזר תשלום בגין ארנונה בתקופה שבה הבית לא הושכר בסך 1,390 ₪; עלות צביעת קירות ותיקון חורים, נזק לדלת ולשיש בסכום כולל של 6,200 ₪; עגמת נפש בסך 8,000 ₪; עלות חוות דעת מהנדס, לרבות הופעתו בבית המשפט בסכום של 5,074 ₪. כמו כן כללה התביעה שכנגד החזר שכר טרחת עו"ד בסך 23,600 ₪ (כולל מע"מ). בישיבת קדם המשפט ויתרו התובעים שכנגד על תביעת פיצוי בגין לשון הרע שייחסו לנתבעים שכנגד, בסכום 15,000 ₪. הסכום הכולל של רכיבי התביעה שכנגד שעליהם עומדים התובעים כנגד הוא אפוא 59,464 ₪.

    

   גרסת התובעים 

4. לטענת התובעים, לפני חתימת הסכם השכירות וכניסתם לדירה אמר להם הנתבע כי היתה בעיית רטיבות בבית, שמקורה במים ששימשו לשטיפת רצפת הקומה העליונה וחדרו דרך האמבטיה הראשית אל מתחת לרצפה וממנה לחדרים נוספים. כנטען על ידי התובעים, נמסר להם כי הרטיבות טופלה באמצעות שאיבת המים עד לייבוש מלא של הרצפות וכי רטיבות אינה קיימת עוד. כנטען, הנתבע הפנה את תשומת לבם של התובעים לכתם רטיבות בשטח 1 מ"ר שנמצא בקיר גרם המדרגות של הקומה העליונה והסביר כי כתם זה צריך עדיין להתייבש ולאחר שיתייבש יוכלו הנתבעים לצבוע את הקיר ובכך יסתיים התיקון.

    

5. לטענתם, בחודש אוגוסט 2014, כחודש לאחר כניסתם לבית, הבחינו התובעים כי כתם הרטיבות בקיר גרם המדרגות אינו מתייבש וכי החלו להופיע סימני קילוף פעוטים בתחתית אחד החדרים בקומה העליונה. לטענתם, נוכח מצג הנתבעים לעניין תיקון מצב הרטיבות, לא ייחסו התובעים חשיבות לסימנים אלה. כנטען, ביום 4.10.14 הבחינו התובעים לראשונה בסימני נזילה בתקרת הקומה הראשונה, באזור שמתחת לאמבטיה שבקומה העליונה. התובעים יצרו קשר עם הנתבע, אשר הגיעו לבית למחרת היום בלוויית מר אלי אלקיים (להלן – "אלי"), אינסטלטור מטעם חברת שחר נזקי צנרת (להלן – "חברת שחר") שסיפקה לנתבעים שירותי ביטוח מבנה.