תא"מ 27050-03-14 אדיב סחר עץ בע"מ נ' עמאר

מדובר בתביעה שהוגשה ביום 13.03.14 בסדר דין מהיר. עפ"י כתב התביעה, התובעת הנה חברה העוסקת בין היתר ביבוא ובשיווק מוצרי עץ לרבות יבוא ושיווק עצים וחומרי גלם. עפ"י כתב התביעה, התובעת סיפקה לנתבעת עץ לבניין מעת לעת. לטענת התובעת, נותר לנתבעת חוב בסך 69,067 ₪ לתובעת בצירוף ריבית והצמדה בסך 3,728 ₪.

בפני, כעת, בקשת הנתבעת להוצאת מסמכים שצורפו לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעת, מחמת אי גילויים בכתב התביעה.

לטענת הנתבעת, תצהירי התובעת שהוגשו ביום 28.12.14 כוללים תעודות משלוח וכרטסת הנהלת חשבונות מפורטת – שלא צורפו לכתב התביעה, למרות שאין ספק כי היו בידי התובעת בעת הגשת התביעה. זאת, בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), כאשר התביעה הוגשה בסדר דין מהיר.

התובעת מבקשת לדחות את הבקשה. לטענתה רק מחמת טעות נשמטו המסמכים מכתב התביעה.

לטענתה, למעט כרטסת הנהלת החשבונות, מדובר במסמכים שנמצאים בחזקת הנתבעת עוד במהלך העסקים שנוהלו בין הצדדים בזמן אמת, ולא במסמכים חדשים או מפתיעים, כך שהנתבעת ידעה וקיבלה עותק מהם מזמן. לטענתה, חשבונית מס ותעודות משלוח של עסקאות אינן יכולות להוות מסמך מפתיע שהגשתו גורמת נזק. התובעת טוענת, כי העדר חתימת הנתבעת על גבי תעודות המשלוח לא מעידה כי אלו לא התקבלו על ידה.

לטענת התובעת אף אין כל אלמנט הפתעה בכרטסת הנהלת החשבונות שלה, שכן היא מאגדת ומרכזת את מערכת ההתחשבנות העסקית שהתקיימה בפועל בין הצדדים, כפי שהנתבעת התייחסה בכתב הגנתה ובתצהיריה לטענות אודות מערכת חשבונות שנטענה בכתב התביעה ובתצהיר התובעת.

לטענת התובעת, לא ייגרם שום נזק אמיתי לנתבעת מקבלת המסמכים, שכן אלו תומכים בטענות שקיימות בכתב התביעה ולא מעלים טענות עובדתיות חדשות, והנתבעת כבר התייחסה לטענות אלה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני מחליטה כדלקמן:

מעיקר הדין היה מקום לקבל את הבקשה, שכן לפי תקנה 214ח לתקנות, על התובעת היה לצרף את כל הראיות לכתב התביעה, ומשלא עשתה כן, לא הייתה רשאית להגיש את המסמכים המדוברים "אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו" (תקנה 114א לתקנות). במיוחד הדבר נכון כאשר אין לתובעת הסבר לכך שלא צרפה את המסמכים לתביעה, למעט טענה סתמית אודות "טעות" כביכול.