מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' צאלון ואח'

לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב מבוטח התובעת בתאונה מיום 15.2.2015, בה מעורב רכב הנתבעים (אוטובוס).

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. לאחר שמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת נהג רכב התובעת לתאונה.

נהג רכב התובעת העיד עדות קוהרנטית וסדורה ממנה התרשמתי ובה נתתי אמון. גרסת נהג התובעת, לפיה עת שרכב התובעת הוסע בנתיב הימני מבין שני נתיבים לכיוון נסיעתו, אוטובוס הנתבעים סטה מהנתיב השמאלי לנתיב נסיעת רכב התובעת, הייתה אחידה בעדותו ובטופס ההודעה ואף נתמכת במוקדי הנזק ובזירת התאונה. רכב התובעת על פי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה ניזוק בצדו השמאלי, דלת אחורית שמאלית, דלת קדמית שמאלית וכנף אחורית שמאלית ניזוקו. בתמונות הנזק, נראה רכב התובעת עם סימני מעיכה בדלת אחורית שמאלית וסימני חיכוך נמשכים בכנף שמאלית אחורית ודלת אחורית שמאלית, מאחור לפנים. לטענת הנתבעים בכתב ההגנה וכן בטופס ההודעה מטעם הנתבעת, רכב התובעת פגע בדלת האוטובוס מימין ללא נזק. מוקד פגיעה נטען זה אינו מסתבר עם גרסת נהג אוטובוס הנתבעת. שהרי, אילו רכב התובעת סטה לנתיב השמאלי בו היה אוטובוס הנתבעים בעצירה ופגע בדלת האוטובוס, כגרסת נהג הנתבעים, צריכה הייתה להיות פגיעה במוקד קדמי שמאלי ברכב התובעת, ולא פגיעת מעיכה בדלת אחורית שמאלית וסימני חיכוך נמשכים בצד האחורי של רכב התובעת מהכנף האחורית עד לדלת, כפי שארע.

בעדותו טען נהג אוטובוס הנתבעים, לראשונה, לקיומה של פגיעת חיכוך בטמבון הקדמי של האוטובוס. מיקום פגיעה זה עומד בניגוד למקום הפגיעה המצויין בטופס ההודעה נ/1, ואין לקבל את עדותו של נהג הנתבעים למעלה משנה וחצי לאחר התאונה. הנתבעות גם לא הציגו חוות דעת שמאי ותמונות האוטובוס, ומחדל זה פועל כנגדן וכנגד קביעת ממצא בעניין מיקום הנזק ברכב הנתבעים, על יסוד עדות נהג האוטובוס כעדות יחידה. לכך יש להוסיף כי לדברי נהג האוטובוס בעדותו לפני אוטובוס הנתבעים היו כלי רכב בעצירה, והכביש היה "עמוס וצפוף". אליבא עדות זו, סטיית רכב התובעת לנתיב האוטובוס לפניו אינה סבירה והייתה מחייבת פגיעה של רכב התובעת בכלי הרכב שלפני האוטובוס, דבר שלא נטען שאירע.

לא ראיתי בתרשים שצוייר בטופס ההודעה מטעם התובעת או במועד עריכת הטופס כשבוע לאחר התאונה לגרוע ממסקנתי, המסתברת עם מוקד הנזק ברכב התובעת ונתמכת בעדות נהג התובעת אותה אני מקבלת.

לאור מיקום הפגיעה בחלק האחורי של רכב התובעת, לא ראיתי להטיל אשם תורם על נהג התובעת.

אשר לנזק, רכב התובעת נבדק כחודש וחצי לאחר מועד התאונה. אולם, בשים לב שבטופס ההודעה מטעם הנתבעים מצוין קיומו של נזק מעיכה בדלת שמאלית אחורית ברכב התובעת וסימני החיכוך נמשכים מהכנף האחורית שמאלית לדלת האחורית שמאלית, לא ראיתי במועד הבדיקה לנתק את קשר הסיבתי בין נזקי רכב התובעת על פי חוות דעת השמאי לבין התאונה מושא התביעה. בנוגע לנזק בדלת הקדמית שמאלית, נהג התובעת עצמו אישר בחקירתו כי אין נזק במוקד זה אולם חוות דעת השמאי אף שמזכירה מוקד זה, אינה מפרטת בעלויות שנקבעו תיקון דלת קדמית שמאלית. לפיכך ומשחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה לא נסתרה, לא הוגשה חוות דעת נגדית ושמאי התובעת לא זומן על ידי הנתבעים לחקירה, אני מקבלת את קביעות חוות דעת השמאי המצורפת לכתב התביעה במלואן.

לאור כל האמור, התביעה מתקבלת. הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 10,397 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ז, 21 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: