תא"מ 26918-02-14

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 20,420 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו לעמוד תאורה בכביש מספר 65 בקילומטר ה- 48 לערך, סמוך לצומת גבעת המורה בעפולה (להלן: "עמוד התאורה"), כתוצאה מפגיעה של כלי רכב, מסוג מחפרון, מ"ר 450252 (להלן: "המחפרון") במהלך עבודת חפירה שבוצע במקום בתאריך 20.05.2009 לפנות בוקר (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת היא החברה הקבלנית שזכתה במכרז שהוצע מטעם החברה הלאומית לדרכים בע"מ (מע"צ), ומכוח החוזה שנחתם ביניהן התובעת קיבלה על עצמה את האחריות לתשתית החשמל לרבות עמודי התאורה, בכבישים באזור הרלוונטי לתביעה.

הנתבע 1 הינו מפעיל המחפרון בעת קרות התאונה הנטענת.

הנתבעת 2 הינה מבטחת המחפרון בביטוח אחריות צד שלישי.

3.המחלוקת בין הצדדים היא הן לעניין עצם קרות התאונה באשר הנתבעים מכחישים כי המחפרון פגע בעמוד התאורה, והן לעניין היקף הנזק.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו מר מנדי חמזה, המפקח הישיר על העבודות אשר תיחקר מיד לאחר התאונה את נסיבותיה (להלן: "המפקח"), ומר אחמד דראושה, מפעיל המחפרון (להלן: "מפעיל המחפרון").

5.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, ובכלל זה את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.