תא"מ 2684-02-15 זית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.בפני תביעה בסך 34,500 ₪.

2.התובע רכב על אופניו ביום הארוע, 20.7.13, יחד עם קבוצת רוכבים נוספים ברחוב העצמאות 36, זכרון יעקב. לטענתו בצע הרכב שנסע לפניו מצדו הימני, כשהוא מרוחק ממנו 10 מ' בלבד, פניה חדה שמאלה ללא איתות מוקדם וגרם לכך שהתובע, בלית ברירה, התנגש בצידו בעוצמה. כתוצאה מההתנגשות נפגע התובע בחלקים רבים של גופו ואופניו נהרסו כליל.

3.הנזק הכספי שנגרם לאופניו נאמד ע"י השמאי עופר ורד בסך כולל של 31,900. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו. כמו כן נהרס, לטענת התובע, ציוד נוסף שהיה עליו: שעון דופק מקצועי ששויו 1,200 ₪, בגדי רכביה בשווי 600 ₪ ומשקפי רכיבה "רודי פרוג'קט" בסך 800 ₪.

4.לטענת התובע הודה הנהג באשתו מול פורום הרוכבים.

5.לפיכך, לטענת התובע, חייבים הנתבעים – הנהג המזיק וחברת הביטוח שלו – בנזקיו.

6.הנתבעים לעומתו טוענים כי האחראי לתאונה הוא התובע בלבד. לטענתם נהג בחוסר תשומת לב ובפזיזות, בניגוד להוראות פקודת התעבורה ותקנותיה, לא שמר מרחק ולא שם ליבו למתרחש בכביש.

7.כן טוענים הנתבעים כי בחוות הדעת שצרף התובע אין ממש ואין לקבלה.

8.בדיון שהתקיים בפני העידו – חוץ מהתובע – עוד שני רוכבי אופניים שהיו בחברותו. עופר חביב העיד כי הנסיעה היתה בירידה, בכביש דו סטרי, כי הנתבע עקף את הקבוצה לפני התאונה וכי לאחר מכן רכב התובע אחריו, בצד ימינו של רכב הנתבע. מר חביב העיד כי אם רכב התובע במרחק של 20 מ' מאחורי רכב הנתבע מדובר במרחק סביר אף כי טוען ש"אם היה שומר 50 מ' אולי כן (היה מספיק לעצור – ל.ו.)" (עמ' 1 שורה 28).

9.כשנשאל האם – לו היה הנהג מחליט לבלום (במקום לפנות שמאלה – ל.ו.) גם אז היתה קורית תאונה, ענה בחיוב (עמ' 2 שורות 1-2).

כשנשאל "כשפוגעים מאחור זה כנראה אי שמירת מרחק?" ענה "זה נכון חוקית אולי" (עמ' 2 שורה 4).

10.בחקירה חוזרת כשנשאל מר חביב כיצד קשורה העקיפה שקדמה לתאונה לעניין אי שמירת המרחק ענה מחד כי "זה (העקיפה – ל.ו.) היה לפני" (עמ' 2 שורה 7) ומאידך כי "הכוונה שהוא עקף אותנו וידע שמאחוריו רוכבים אופניים"(עמ' 3 שורה 2).

11.מר יוסי בראונשטיין העיד כי התובע רכב במרחק של 30 מ/ מאחורי רכב הנתבע - והוא עצמו רכב במרחק של 15 מ' מאחוריו. רכב הנתבע, טרם פנייתו שמאלה, האט קצת, אך לא אותת. בחקירתו טען כי הרכב האט בפתאומיות. לטענתו לא מדובר בצומת (הכוונה צומת שאינה צומת טי – ל.ו.) ולא היתה סבה מצד הרוכבים להאט. אך הם נסעו כשידיהם על הבלמים של האופניים.

12.התובע העיד כי הוא רוכב בעל נסיון וכעת מאמן בכיר. לטענתו רכב בצד הימני של הכביש. העובדה שנהג הרכב פנה שמאלה בפתאומיות, כשהיא משולבת בעובדה שגלגלי האופניים מאוד דקים (עובי 2 ס"מ), לא אפשרה לו לבצע בלימת חירום נכונה, לטענתו. כשנשאל אם ראה אורות בלמים ברכב ענה כי לא שם לב לאורות היות והסתכל לראות אם יש איתות. אך כשראה שהנהג פונה זה היה מאוחר מדי ו"הוא סגר עלי את הפער" (עמ' 5 שורה 4).

13.התובע נשאל מה מרחק הבלימה של האופניים וענה – לפחות 50-60 מ'. הוא הסביר כי כשכתב בכתב התביעה שהיה במרחק של 10 מ' מאחורי הרכב התכוון שזה מה שהיה לאחר שצמצם את הפער, אולם לאמיתו של דבר רכב 30 מ' אחריו. לטענתו היות ומדובר בירידה ונהג הרכב פנה בפתאומיות, לא אפשר לו דבר זה לבלום לפתע. הוא שב והסביר כי כשאמר במשטרה ובכתב התביעה שהיה במרחק של 10 מ' מהרכב התכוון ש "זה הנתון שהיה בזמן התאונה" (עמ' 6 שורה 2).

14.התובע נשאל לגבי חוות הדעת וטען כי היות ומדובר באופניים המורכבות ממספר חלקים, לא ניתן להעריכן לפי "עסקה". הוא טען כי מחירן יכול להגיע גם עד 50,000 ₪.

15.רמי מסיקה, המומחה מטעם התובע, טען בחוות דעתו כי הוא שואב את מומחיותו מכך שהוא רוכב אופניים מקצועי והחל משנת 2008 עוסק במכירת אופניים. הוא הוסיף הערה כי התובע הינו לקוח של חנותו.

16.בחנותו הוא עוסק גם בתיקון אופניים. לטענתו מדובר באופני מרוץ העשויים פחמן. תהליך יצור סיבי הקרבון הוא מסובך ויקר אך יתרונו בכך שהוא קל וחזק. מאידך בגלל קלותו - שלדתו של הכלי אינה עמידה בפני מכות ולכן הם אינם ניתנים לתיקון לאחר פגיעה בהם. המומחה התייחס למכתב של שותפו, עופר ורד, שצורף לכתב התביעה, בו הוא מפרט את הנזקים לחלקים השונים של האופניים ומעריך את סכום הנזק ב-31,900 ₪ וטען בחוות דעתו כי הוא מסכים עם אמירה זו.

17.בחקירתו טען כי אופני התובע לא נמכרות כיום בארץ. המחיר בו הוא נוקב הוא מחירן בעבר. המחיר בו נקב, לטענתו, הוא מחירן כחדשות ולא כמשומשות היות ואין בשוק מלאי של אופניים כאלה מיד שניה. לטענתו אם יבקש אדם לקנות אופניים כאלה (כשהן תקינות ולא שבורות) היום, ישלם עליהן 50% מהשווי (עמ' 7 שורה 9-16). הבלאי, לטענתו, מכך שהמוכר רוכב יותר או פחות, לא ישפיע על המחיר.