תא"מ 26838-01-14 א.א.אגבאריה עבודות בניה הנדסית בע"מ נ' הוט מובייל בע"מ

1.לפני בקשה מטעם התובעת לצירוף ראיה ,לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק. הראיה שצירופה מבוקש הינה מכתב מיום 2.10.12 המופנה לנתבעת בו מודיעה התובעת לנתבעת על ביטול העסקה לאספקת כל השירותים ומבקשת לנתק מידית את התובעת משירותי הנתבעת.

לטענת התובעת ,המסמך לא היה ברשות נציגה בעת מתן עדותו בפני בית המשפט ,לרגל העתקת משרדיה מאום אל פחם לכפר קרע וחלק מהמסמכים הלך לאיבוד.

2.הנתבעת, בתגובתה מתנגדת לצירוף הראייה וטוענת כי היה על התובעת לצרף את כל המסמכים מאחר ומדובר בתיק של סדר דין מהיר וכי העד נשאל האם יש בידו אישור לבקשת הניתוק באוקטובר 2012 והוא השיב לא יודע, לא נראה לי ולא יעלה על הדעת שאחר שלושה ימים יבקש לצרף את המסמך.

3.דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה.

הכלל הוא, כי בעל דין המבקש לצרף ראייה לאחר המועד שנקבע להגשתה, צריך להצביע על קיומם של טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנוהג, הוא הגשת ראיות ב-"חבילה אחת".

ראה לעניין זה ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון פ"ד מו(3), 738 ,742. על בית המשפט להתחשב, בין היתר, באופי הראייה הנוספת, בשלב אליו הגיע המשפט ובשאלה אם המבקש ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראייה הנוספת.

במקרה זה הראייה הוזכרה בחקירה. דווקא זו הייתה הנתבעת ששאלה אם בידי העד ראייה כזו ואז הוא השיב כי אינו יודע.

התובעת טענה כי היא עברה משרד וחלק מהמסמכים הלך לאיבוד, במקרה זה מצאתי כי האינטרס לקבלת הראייה עולה על האינטרס לשלילת קבלתה, זאת מכיוון שדווקא הנתבעת שאלה אם יש בידי התובעת ראייה כזו, ועתה אינה יכולה לטעון שהראייה אינה רלבנטית.

ראה לעניין זה ע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבורייה, פ"ד מז(1), 665.

4.סוף דבר

לאחר ששקלתי את כל השיקולים לא מצאתי פסול בקבלת הראייה, מה עוד והיא נתבקשה ע"י הנתבעת עצמה.

אי – לכך הראייה מתקבלת כחלק מהמוצגים. התובעת תסכם את טענותיה בתוך 30 יום ממועד קבלתה העתק החלטה זו.

אין צו להוצאות.