מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קוגל ואח'

לפניי בקשה מיום 22.3.17 מטעם התובעת "להחייאת התביעה" (למעשה לביטול פס"ד שניתן על-ידי ביום 19.3.16 המוחק התביעה מחוסר מעש).

לאחר עיון בבקשת התובעת, בתגובה מיום 26.3.17 של הנתבעים ובתשובה מיום 31.3.17 של התובעת, אני מחליט כך:

סקירת הליכים בתיק

מדובר בתיק שביום הגישה התובעת ביום 24.1.13 תביעת שיבוב ע"ס 12,634 ₪ בסדר דין מהיר, בגין נזקי רכוש לרכב מבוטח התובעת בתאונת דרכים מיום 7.12.12 (תאונת שרשרת שבה מעורבים שלושה רכבים). ביום 11.2.13 הגישו הנתבעים כתב הגנה משותף, שבו כפרו בנסיבות התאונה הנטענות (הכחישו את ההדיפה שהתובעת ייחסה להם) וממילא את אחריות נהג רכב הנתבעים למלוא נזקי רכב התובעת. לאחר דחיות מוסכמות, נערך בפניי דיון יחיד ביום 8.7.15, שבו לא נשמעו ראיות, בהיעדרו של עד ההגנה, תוך שהצדדים הסכימו להימנע משמיעת ראיות בתיק זה, נוכח קיומו של תיק מקביל [תא"מ (שלום נתניה) 3318-03-14] (להלן – "התיק המקביל") שממילא ההכרעה בו אמורה הייתה לייתר את שמיעת הראיות בתיק שבנדון בשאלת האחריות. הסכמה זו אושרה, ובהחלטתי המסיימת בישיבת 8.7.15 קבעתי תזכורת פנימית ביום 30.1.16.

מששני הצדדים לא הגישו דבר לתיק עד יום 30.1.16, נתתי ביום 31.1.16 החלטה שדרשה מהתובעת להודיע עד יום 5.3.16 מדוע לא ראוי למחוק התביעה מחוסר מעש.

ביום 28.2.16 הגישה התובעת הודעה על פסה"ד ניתן בתיק המקביל עוד ביום 8.2.16, שממנו עולה כי נהג רכב הנתבעים נמצא אחראי בלעדי לקרות התאונה, כאשר באותה הודעה הועלתה בקשה לקבלת התביעה.

ביום 28.2.16 הוריתי לתובעת להגיש בתוך 10 ימים בקשה חדשה, מסודרת ומנומקת צירוף אסמכתות.

ביום 19.3.16 ומשלא הוגש דבר לתיק בהמשך להחלטת 28.2.16 הנ"ל, נתתי פס"ד המוחק התביעה מחוסר מעש.

ביום 22.3.17 (שנה לאחר מתן פסה"ד!) הגישה התובעת "בקשה בהולה להחייאת התביעה מטעם התובעת". הבקשה לא נתמכה בכל תצהיר ובכל אסמכתא, למרות העובדות הנטענות בה.