תא"מ 26807-10-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' רוזנשטיין ואח'

היום בסביבות השעה 13:15 נכנסתי במקרה לאולמי (הצמוד ללשכתי) וראיתי בו שני שוטרים של משטרת ישראל (מר בצלאל דגמי ומר רוזנר אדריאן) ביחד עם העד מר איגור שייצ'וק.

מדובר בשעה שבה לא מתקיימים בפניי דיונים והשוטרים הגיעו ללא תיאום מולי, והציגו מסמכי צו הבאה שנתתי ביום 11.3.15 בתיק זה, אך עפ"י לשון צו ההבאה היה עליהם להביא את העד במהלך דיוןמ שקבוע ליום 24.6.15 בשעה 09:30 ולא כעת.

לשאלתי את השוטרים מדוע הביאו דווקא היום את העד השיבו: בגגל שאין לעד כסף להפקיד ערובה והעד חולה, הוא היום. עם כל הכבוד, תשובת השוטרים לא מניחה את דעתי, משאינה רלוונטית לשאלתי. הצו נועד לגרום לכך שהעד יובא בשעת הדיון דווקא, שאז ניתן יהיה לחקור אותו, משלא התייצב בעבר למרות שזומן כדין, והמצב שהמשטרה יוצרת כעת בפועל, הוא שהעד שוב לא יהיה כפוי להגיע לדיון, משהמשטרה תשחררו כעת.

אני פונה לעד ושאול אותו מדוע לא התייצב בעבר: אומר כי סובל מבעייה רפואית קשה ומוכר על רקע זה כנכה, ואין לו זיכרון טוב ושוכח דברים, ולא זוכר שזומן לדיון. אני מתרשם שהעדה לא עונה לעניין כשאני שואל אותו אם הוא מכיר את שי רוזנשטיין ואני מתרשם שהעד לא מספר את כל מה שהוא יודע, ומכל מקום אין ערך אמיתי לכך שאמשיך לשאול שאלות במעמד זה ובהיעדרם של הצדדים.

אני משחרר את העד, תוך שאני מתרה בו שחובה עליו להתייצב לדיון הבא, שמועדו רשום בהחלטתי זו, שמוקלדת על ידי בהיעדר קלדנית.

באשר למשטרה, אבקש מהשוטרים למסור החלטתי זו לראש המחלקה הרלוונטית במשטרת ישראל – לתשומת ליבו. בהמשך אשקול צורך לברר עוד מול המשטרה על דרך פעולתה.

ההחלטה תישלח לצדדים – לתשומת ליבם.

עותק מההחלטה נמסר כעת לידי השוטרים והעד.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.