תא"מ 26719-04-12 בנימין נ' סבג

תביעה כספית לתשלום שכ"ט.

בין התובע, עו"ד במקצועו, לבין הנתבע נחתם הסכם שכ"ט, במסגרתו סוכם כי שכרו של התובע בגין "ייצוג וטיפול במכירת הדירה, ברחוב דן 9 בעפולה ו/או ייצוג ברכישת מחצית הדירה של הגב' לירז סבג ו/או ייצוג וטיפול בתמ"ש 18621-06-09" יהיה בשיעור של 2 % משווי הדירה, כולל מע"מ.

התביעה, שהוגשה ע"ס קרן של 20,000 ₪ (2% משווי הדירה, 1,000,000 ₪), נשענת על הסכם שכ"ט ולחילופין על דרישה לשכר ראוי.

אין חולק בין הצדדים על כך שהתובע לא המשיך בייצוג הנתבע באותו הליך ואולם חלוקים הם בדבר הנסיבות אשר הביאו לכך. אין גם חולק כי הנתבע לא שילם לתובע מאום בגין הייצוג שהיה.

התובע טוען כי הוא זכאי לשכר בגין הטיפול והייצוג שניתן על ידו, אם לא בהתאם להסכם שכה"ט, אזי שכר ראוי בגין העבודה שנעשתה. מנגד טוען הנתבע, בין היתר, כי התובע הפסיק את הייצוג עוד בתחילת ההליך ובטרם ייעשו על ידו פעולות כלשהן בתיק, וגרם לו בכך נזקים, ומכאן שלא מגיע לו כל שכר. כן נטען כי הוא שילם שכ"ט לכונס שמונה ע"י ביהמ"ש באותו הליך ואין מקום לחייבו בתשלום כפול.

הצדדים הסכימו למתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.

לאחר שעיינתי היטב בכל המסמכים בתיק, כולל בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים ובמצורפים השונים, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתיהן ובהתאם לסמכות שניתנה לי לפסוק במחלוקת על דרך הפשרה, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,500 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע את האגרה ששולמה עם פתיחת ההליך ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪ (כולל מע"מ).

סכומים אלה ישולמו לתובע תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות) ונוכח המתווה הדיוני בו הוכרעה המחלוקת, הצדדים פטורים מתשלום המחצית השנייה של האגרה.