הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' וולף ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 26.7.15 בתחנת דלק ברמת גן. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 6,081 ₪ בגין עלות תיקונים ושכר שמאי.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים פגע ברכבה החונה, בתחומה של תחנת דלק, שעה שתמרן בתחנה לצורך כניסה לעמדת התדלוק. הנתבעים טוענים, מנגד, כי המגע בין כלי הרכב – שאינו מוכחש – היה קל ולא גרם לנזקים נשוא התביעה.

בדיון העידו עד ראיה לתאונה (עובד התחנה), מבוטח התובעת (בעליה של תחנת הדלק ושל הרכב נפגע), נהג רכב הנתבעים ואשתו, שנכחה אף היא במקום.

עד הראיה, שרשמתי לפני כי הוא מועסק במקום על ידי בעל הרכב שנפגע, העיד כי רכב הנתבעים נסע לאחור, פגע ברכב החונה, חזר קדימה ונסע לאחור פעם נוספת – ואז פגע ברכב פעם שניה.

בעל הרכב הנפגע לא היה עד לתאונה. לטענתו ראה את התאונה בסרטוני האבטחה של תחנת הדלק, אולם אלו לא נשמרו ולא הוצגו לעיון בית המשפט. לגרסתו, רכב הנתבעים פגע בדלת השמאלית של רכבו החונה – אולם גרסה זו לא מתיישבת עם תמונות הנזק שהוצגו וטענתו של בעל הרכב כאילו ניכרת מכה לאורך הדלת ו-"דרך" המראה (שלא ניזוקה) לא נתמכת בתמונות שהוצגו.

נהג רכב הנתבעים העיד כי רכבו עמד בצד הלא-נכון של משאבת הדלק (לאחר שהגיע לשם נהוג על ידי אשתו) ובשל כך נסע לאחור ופגע קלות ברכב החונה. נהג רכב הנתבעים מאשר כי הוא אחראי לתאונה, אך לגרסתו אין הוא אחראי לנזקים שנתבעו.