תא"מ 26548-06-14 מועצה מקומית ראמה נ' סואעד ואח' 28 דצמבר 2016

התביעה שלפניי היא לסילוק יד ממקרקעין ולצו עשה.

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

1.התובעת היא רשות מקומית המופקדת על מקרקעי הציבור ושטח הדרכים הנמצאים בתחום שיפוטה, ואילו הנתבעים הם בני זוג המתגוררים בתחומה של התובעת.

2.עפ"י הנתונים שאינם במחלוקת בין הצדדים, הנתבעים הם הבעלים והמחזיקים במקרקעין הידועים כמגרש 13 בחלקה 114 מגוש 18839 מאדמות כפר ראמה, עליהם בנוי ביתם הפרטי (להלן – "המגרש של הנתבעים"). צפונית למגרש הנתבעים עוברת דרך ציבורית הידועה בתכנית המתאר הרלוונטית כדרך מס' 34, ואין חולק כי לנתבעים אין כל זכות קניינית בה (להלן – "הדרך").

3.בגדר תביעתה עותרת התובעת להורות לנתבעים לסלק את ידם משטח הדרך הגובל עם מגרשם, לסלק משם כל חפץ שהונח על ידם לרבות ערימות עץ, להרוס קיר שבנו באופן שחוסם את הדרך, ולהימנע מכל הפרעה לסלילת הדרך בעתיד.

4.לטענת התובעת, הנתבעים בנו שלא כדין בשטח הדרך הנמצא ליד מגרשם קיר בלוקים, באופן שחוסם לחלוטין את המעבר בדרך לחלקה אחרת, חלקה 111 (להלן – "הקיר"), הניחו שם ערימות עץ והפכו שטח זה לחצר פרטית שסופחה לחצר הבית שלהם.

5.התובעת הוסיפה, כי מעשיהם הנ"ל של הנתבעים נעשו אף שאין להם בשטח הדרך כל זכות בדין, וגם לאחר שנתבקשו בפניות בעל פה ובמכתבים להרוס את הקיר ולסלק את ידם מהדרך, הם התנגדו לכך – ומכאן התביעה.

6.לעומת זאת טוענים הנתבעים, כי הקיר נבנה בשנת 2008 על ידי עובדי התובעת אשר עסקו בבניית קירות אחרים בסמוך לאותו מקום, לרבות קיר שחודר לתוך תוואי הדרך שבנדון (בחלקה 112).

7.הנתבעים העלו השגות רבות כנגד התנהלותה של התובעת בכל הנוגע לשימוש בדרך, כגון שהתובעת בעצמה בנתה קיר אחר בתוך תוואי הדרך (בחלקה 112) באופן שגורם להיצרות רוחב הדרך, וכפועל יוצא מכך מסכן אותם ואת ילדיהם, שכן היצרות הדרך בסמוך לביתם תחשוף אותם לאחר הריסת הקיר ופתיחת הדרך למעבר של מכוניות לסכנות מוחשיות.

8.הנתבעים הדגישו, כי אין הם מתנגדים להריסת הקיר (על ידי התובעת) ולסלילת הדרך מחדש, אך על התובעת לבחון תחילה את הסיכונים הטמונים במהלך שכזה ולדאוג להריסת הקיר האחר שחודר לתוואי הדרך ולהסדרת אמצעי בטיחות וגישה מתאימה למגרשם.