תא"מ 26508-11-15 עמרם נ' ריזק ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.5.2015 ברח' אצ"ל ברחובות. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 7,418 ₪, בגין הפסדי השתתפות עצמית וכינון פוליסה, וכן בגין בזבוז זמן וטרחה.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. בנוסף, לתובע טענות בתחום סדרי הדין, נוכח אי-עמידת הנתבעות בהוראות התקנות הנוגעות לסדר דין מהיר.

3. אין חולק בעובדות אלה:

א.המפגש בין כלי הרכב היה בין הפינה הימנית-קדמית ברכב הנתבעות, שהוא ג'יפ עם מגן חיצוני ממתכת לבין דופן שמאל (ממרכז הדופן ועד אחורי הרכב) של רכב התובע.

ב.הכביש הוא כביש בעל 2 נתיבים, המתרחב ל-3 נתיבים ומשם ל-4, לקראת רמזור, כאשר הנתיב הימני מיועד לפניה ימינה בלבד, ומופרד באי תנועה משאר הנתבים; השני מימין מיועד לנסיעה ישר ולפניה שמאלה; ושני השמאליים לפניה שמאלה. מיקום התאונה הוא לערך במקום בו מתרחב הכביש מ-3 נתיבים ל-4, עד כ-20 מטרים מהרמזור (נתונים אלה נלמדו מתוך תמונות הכביש באתר Google Maps, לאחר השוואת תמונות אלה לתמונה שצולמה בזירת התאונה כמפורט להלן).

ג.לאחר התאונה, יצא התובע מרכבו וצילם את רכב הנתבעות, באופן שגם רכבו נראה בחלקו בתמונה. בתמונה זו, רכב הנתבעות מצוי כולו בנתיב הנסיעה השני מימין, בסמוך לקו הפרדת הנתיב מזה שלשמאלו, ואילו רכב התובע מצוי באותו נתיב, כשהרווח בינו לבין קו הפרדת הנתיב גדול יותר, ואולי גדול דיו כדי לרמז שצדו הימני של רכב התובע נמצא מעבר לקו הימני שבין אותו נתיב לבין אי התנועה.

ד.הנתבעת 1 לא יצאה מהרכב לאחר התאונה, ושני כלי הרכב המשיכו בנסיעה אל מעבר לצומת, אך לא נפגשו להחלפת פרטים (הגרסאות חלוקות באשר לפרטי סעיף זה, כפי שנראה להלן).

4.התובע טוען כי נסע על הנתיב המדובר, מתוך מטרה לפנות שמאלה, כאשר הרגיש מכה משמאלו. הוא עצר את רכבו, יצא וצילם את התמונה המתוארת לעיל. הוא סימן לנתבעת 1 להמשיך אחריו, חצה את הצומת, אולם המתין לה לשווא, שכן היא חצתה את הצומת ונסעה הלאה. הוא נסע משם למשטרת רחובות להגיש תלונה, ומשהתברר שאין חוקר בתחנה היכול לגבות את התלונה, נסע למחרת לתחנה אחרת, שם הגיש את התלונה.

5.הנתבעת 1 טוענת, כי היא זו שנסעה על הנתיב המדובר, מאחר שהתכוונה להמשיך ישר, וכי היתה בעמידה, כאשר רכב התובע, שהגיע מימינה, התפרץ לנתיבה, צמוד מדי לרכבה, והתחכך בפינת רכבה, תוך שהוא פוגע במגן המתכת ומוציא אותו חלקית ממקומו (בתצלום נראה המגן כשהוא מוטה קדימה באלכסון). היא הסבירה, כי התובע חצה את הצומת ופנה שמאלה, ואילו היתה צריכה להמשיך ישר, ועל כן המשיכה ישר, ולא היתה לה כוונה לעזוב את המקום. היא סברה שהתובע התנהג בגסות, גם בכך שלא הציע את עזרתו בטיפול במגן שכמעט נעקר ממקומו. היא הסבירה, כי בסופו של יום לא נזקקה למוסך, שכן בעלה הצליח לחזק את הברגים הרלבנטיים, והחזיר את המגן למקומו.