תא"מ 26489-01-16 ס.מ.ש. הובלות והסעות בע"מ ואח' נ' גלפנד ואח'

1. תביעה ותביעה שכנגד אלה עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 7.7.2015 ברח' בית עובד בתל אביב. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 17,720 ₪, בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, ואבדן הכנסה עקב השבתת המשאית ל-5 ימים; התובעת שכנגד טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 65,516 ₪, ששילמה למבוטחתה. לשם הנוחות, יכונו הצדדים בפסק-דין זה על פי תפקידיהם בתביעה העיקרית.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. בין הצדדים התנהל הליך נוסף, בבית משפט השלום בירושלים (תא"מ 49528-01-16), שם תבעה הנתבעת 1 (כאן) את הפסדיה, לאחר קבלת תגמולי הביטוח. ההליך שם הסתיים בפסק-דין על דרך הפשרה, שניתן בהסכמה, לאחר שהצדדים יידעו את בית המשפט שם על אודות ההליך המתנהל בפני, ותוך שהם מוותרים על קביעת ממצאים שם בשאלת האחריות, באופן שהיה יכול להכריע את המחלוקת כאן.

4.באותו הליך נוסף, התביעה היתה לסך של 50,792 ₪, והסכום שנפסק הוא 22,000 ₪, בלא הסבר מפורש אם מדובר בחלוקת אחריות או בקביעה המבוססת על אי-הוכחת נזק. מכל מקום, כפי שקבעתי בהחלטה שניתנה בדיון, פסק-הדין האמור אינו יוצר השתק פלוגתא בתיק שבפני, ואין מנוס אלא להכריע בו לגופו.

5.הצדדים הגישו בהסכמה סרטון, המתעד את התאונה (הסרטון צולם במצלמה המותקנת ברכבם של הנתבעים). על פי הסרטון, נסע הנתבע 2 ברכבו בכביש דו-סטרי, המתעקל ימינה. לאחר העיקול, מופיעה מולו משאית התובעים, כשהיא נעה אחורנית ובאלכסון, ממתחם חניה שבימין הדרך ועד לעמידה בנתיב השמאלי (כשפניה בכיוון כללי נגד כיוון התנועה, דהיינו: לאותו כיוון אליו נוסע הנתבע 2). רכב הנתבעים חולף מימינו, ואז מתרחשת התאונה, כאשר באותם רגעים (לא ניתן לדעת אם לפני או אחרי המכה, שכן הסרטון אינו כולל קובץ קול) מקבל רכב הנתבעים הטיה שמאלה. יוער, כי בדיוק באזור נקודת המפגש בין כלי הרכב ישנה פניה שמאלה, וברגע מסוים בסרטון נראה רכב הפונה ימינה מאותו כביש, אל כיוון המשאית. תמונות הנזק מצביעות על מעיכה של ממש בכנף ימנית-אחורית של הרכב, לרבות היעקרות המגן האחורי ממקומו, ועל תלישה חלקית של צד ימין של המגן הקדמי של המשאית, שנמשך קדימה.

6.התובע 2 מאשר, כי בעת התאונה כבר היה בתנועה קדימה, אולם כי הנתבע 2 הוא שפגע במשאית, בשעה שביקש לפנות שמאלה, וכי אף הוא, במשאית, התכוון לפנות שמאלה. התובע 2 מודה כי לא ראה את הרכב כלל, אם כי טוען שבדק את מצב התנועה בנתיב עליו נסע הרכב, משום שהוא עצמו היה צריך לנוע ימינה בכביש, לקראת הפניה המתוכננת שמאלה.

7.הנתבע 2 מאשר, כי ראה את המשאית, וכי לא הקדיש מחשבה באשר לתכניות הנוהג בה, אלא בחר להמשיך בנסיעה בנתיבו, שכן זה היה פנוי. הוא הכחיש כי התכוון לפנות שמאלה, וטען כי התכוון להמשיך ישר, ולפנות ימינה בצומת הבא. לדבריו, נפגע מהמשאית תוך שהוא חולף מלפניה, בלא שהוא עצמו היטה את רכבו לצד שמאל.

8.יש להעיר, כי נוסע שהיה במשאית, ואשר לדברי הנתבע 2 גם כיוון את המשאית בעת נסיעתה לאחור (אם כי הדבר לא ניכר מצפייה בסרטון), ואז נכנס בחזרה פנימה, לא הוזמן להעיד ולא מסר את גרסתו.