תא"מ 26427-01-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מרציאנו ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, במסגרתהּ עותרת התובעת לחייב את הנתבעים או מי מהם לשלם את נזק הרכוש שנגרם למבוטחת שלה בתאונה מיום 23.5.14.

במקור הוגשה התביעה נגד נתבעת 1 בלבד, וזו הגישה הודעת צד שלישי נגד מר סרגיי קסינסקי. בפתח דיון ההוכחות שהתקיים ביקשה התובעת לצרף את הצד השלישי כנתבע עצמאי, ולאחר שזה צורף כנתבע, למעשה ההודעה לצד שלישי מתייתרת.

2.לטענת הנהגת מטעם התובעת הגב' הגר אוחנה, באותו יום היא נסעה ברכבהּ כשלפתע השתחל באופן מפתיע נהג לפניה. היא בלמה והנהגת שהגיעה מאחוריה לא הספיקה לבלום ופגעה ברכבהּ מאחור. לאחר שיצאו מהרכבים אמרה לה הנהגת הפוגעת כי אופנוע שהגיע מאחור פגע ברכבהּ וגרם להדיפת רכבהּ על רכב הגב' אוחנה. לשאלה מפורשת של בית המשפט השיבה, שהרגישה מכה אחת ובום אחד בוודאות ובמילותיה: "זו הייתה מכה אחת ואחר כך עצרתי. אני לא שמעתי רעש נוסף של פגיעה מאחור".

3.נתבעת 1 הגב' דנה מרציאנו העידה כי נסעה אחרי רכב הגב' אוחנה וראתה אותה בולמת, ומשהבחינה בכך, אף היא בלמה. בעודה מצויה במרחק קצר מרכב גב' אוחנה, פגע בה מאחור אופנוע נהוג על ידי הנתבע 2 והדף אותה על רכב גב' אוחנה. היא אף מעידה, כי היא וגב' אוחנה החליפו פרטים, ברם נהג האופנוע סירב למסור את פרטיו. היא השיבה לשאלת בית המשפט כי אלמלא האופנוע פגע בה במהירות גבוהה, הייתה יכולה להימנע פגיעתהּ ברכב גב' אוחנה. על פי עדותה, לאחר שנהג האופנוע סירב למסור פרטיו וביקש לנסוע מהמקום, הצליחו השתיים לרשום את מספר הרישוי שלו ובעזרת המשטרה לקבל את פרטיו.

לתמיכה בעדותהּ הוגשה חוות דעת השמאי נ/1.

4.הנתבע 2 שהיה כאמור צד שלישי בהודעה שהוגשה נגדו לא טרח להגיש כתב הגנה, ולמעשה גרסתו העובדתית לאופן התרחשות התאונה נמסרה לראשונה במהלך דיון ההוכחות לאחר ששמע את גרסת שתי הנהגות. על פי גרסתו בבית המשפט, שיש לומר שהייתה גרסה מתגלגלת, הוא ראה עוד לפני שפגע ברכב נתבעת 1 את שני הרכבים ושתי הנשים עומדות מחוץ לרכבים ומתווכחות, ובעודן עומדות מחוץ לרכב לאחר שאירעה תאונה ביניהן, פגע ברכב הנתבעת 1, ומכאן שבלבוש משפטי טענתו היא, כי הוא הצטרף לתאונה קיימת ולא אחראי לנזק של רכב גב' אוחנה.

5.לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים, אני מבכרת את הגרסה, לפיה האופנוע הוא שפגע ברכב נתבעת 1 והדף אותו על רכב גב' אוחנה, ועל כן הוא אחראי לנזק הנתבע כאן. גרסתו של נהג האופנוע, לפיה מי מהרכבים הידרדר וכך נוצרה התאונה בין שתי הנהגות, אינה מתיישבת עם עדויותיהן ונראית תמוהה בנסיבות העניין. גם סירובו של נתבע זה למסור את פרטיו הוא בניגוד לחובתו על פי דין, ויש בו כדי לתמוך בניסיונו להתחמק מהתוצאות למעשיו.

6.להבדיל מעדותו של מר קסינסקי, עדותן של שתי הנהגות הייתה כנה ומהימנה ומתיישבת עם ההיגיון, עם מיקומי הנזק ואופיים. הגב' אוחנה נטולת אינטרס בשאלה מי יפצה אותה, ועל כן אין לה כל עניין למסור עדות שאינה אמת, והנה בשאלה הקריטית אם היו שתי מכות או מכה אחת או אם שמעה מכה לפני הפגיעה בה, השיבה באופן חד משמעי שהיא זוכרת בוודאות רק מכה אחת ורק בום אחד ולא היה כל רעש של פגיעה לפני פגיעה זו. ולפי גרסתה, מיד לאחר מכה זו יצאו הנהגות מהרכבים ונהג האופנוע החל לאסוף את הירקות מהכביש. משמע, הוא כבר היה שם בעת שהן יצאו מהרכבים. גרסה עובדתית זו של גב' אוחנה תומכת לחלוטין בגרסת נתבעת 1, לפיה נהדפה על ידי האופנוע ולא יכולה להתיישב עם הגרסה, לפיה שתי הנהגות עמדו מחוץ לרכב ורק לאחר מכן פגע האופנוע ברכב נתבעת 1.

לא זו אף זו, נהג האופנוע מעיד כי פנתה אליו האישה מהרכב הראשון ואמרה לו "אל תיסע, אני צריכה את הפרטים שלך". הוא התחמק מלתת פרטים ועזב את המקום, כך על פי הודעתו. ברם, עדות זו לפיה הגב' אוחנה דרשה את פרטיו לא מתיישבת עם עדותו, לפיה הוא לא גרם לה כל נזק אלא פגע רק בנתבעת 1 לאחר שנתבעת 1 וגב' אוחנה כבר היו זמן מה מחוץ לרכב מתווכחות, שכן אם לא גרם לה לכל נזק, מדוע תדרוש את פרטיו? עדותו הספונטאנית הזו מלמדת כי גב' אוחנה ראתה בו אשם בתאונה ובנזקים שנגרמו לה ותומכת במסקנה כי עדותו בדבר אופן התרחשות התאונה באופן עובדתי אינה משקפת את הדברים כהווייתם.

7.אני קובעת אפוא כי באופן עובדתי היה זה נתבע 2 שפגע בנתבעת 1 והדף אותה אל עבר רכב גב' אוחנה המבוטח על ידי התובעת, ועל כן עליו לשאת בכל נזקיה.