כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יעקובוביץ ואח'

לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעת.

אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו טענות ב"כ הצדדים כאשר אין מחלוקת בעניין זכותה של התובעת לקבל את סכום התביעה שהרי אין מחלוקת אחריות בין הנתבעים כמקשה אחת לבין התובעת אלא שהמחלוקת מתמקדת באופן חלוקת האחריות הפנימית בין שתי הנתבעות שאלו הן הכשרה חברה לביטוח בע"מ ומנורה חברה לביטוח בע"מ.

בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

לאחר שעיינתי בחומר המונח בפניי ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ונתתי את לבי אף לפסקי דין וההליכים המקבילים שהצדדים הפנו אליהם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה במלואה כנגד הנתבעים כאשר אחריות הנתבעים בתאונה תחולק ביניהם באופן שהנתבעות 1 ו-2 באמצעות הכשרה חברה לביטוח בע"מ יישאו באחריות בשיעור של 75% והנתבעת 3, חברה מנורה לביטוח בע"מ, תישא באחריות בשיעור של 25% בלבד.

טענת מעשה בית דין בקביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה מוסכמת על כל הצדדים, אלא שאינה רלוונטית כלל בעיקר בעניין האירוע התאונתי בין רכב הנתבעת 3 לרכב הנתבעות 1 ו-2, הדבר אף עולה באופן חד משמעי מפסק הדין האמור ת"ק 21864-12-14 שנידון בפני כב' השופט גרובס, שם בית המשפט מתאר באופן ברור שתי תאונות נפרדות, בכך מנתק הוא כל קשר בין פסק הדין לבין התאונה השנייה שאין לתובע ברכב הראשון אשר תבע בת"ק הנ"ל כל נגיעה לתאונה בתיק דנן. לכן, טענת הנתבעת 3 למעשה בית דין נדחית היא.

גם טענתה של הנתבעת 3 בגין תשלום עם סילוק התביעה עקב טעות, אינה מתקבלת ונידחת כל שהדבר רלוונטי לתביעה דנן . הנתבעת 3 הייתה צד להסכם פשרה שסעיפיו ברורים בתא"מ 5300-09-16 כאשר סעיף 3 לאותו הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מיום 26.12.2016, באשר הינו היום פסק דין חלוט, נשללת מהם הזכות להעלות טענה כפי שהעלו ואף לא ברור מאין הבסיס של טענות הנתבעת 3.

למעלה מן הצורך אף אציין כי הנתבעת 3 לא עמדה על העדתה של אותה מסלקת תביעות מטעמה, שהרי חזקה היא כי חברת הביטוח אינה משלמת כמתנדבת אלא לאחר בדיקה ודקדוק בעניין.

לגבי טענתה של הנתבעת 3 כי הוגשה תביעת השבה עקב הטעות הנטענת, איני מוצא כי הדבר יכול לרפא את המסקנה כי התשלום שבוצע מצביע על הודאה באחריות בנסיבות התיק שבפניי.