תא"מ 26401-05-13 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' סודרי ואח'

1.לפני תביעת שיבוב בגין תאונה שארעה ביום 2.12.10 עת נסע הרכב המבוטח ע"י התובעת מאילת לכיוון צומת הערבה.

2.המדובר בתאונה שאירעה עת רכב התובעת היה במהלך ביצוע עקיפה ורכב הנתבעים ביקש לפנות שמאלה.

3.כל צד טוען כנגד רעהו כי הוא נושא באחריות לקרות התאונה כאשר לטענת התובעת רכב הנתבעים החל בפנייה שמאלה ללא איתות ומבלי להסתכל במראות ומנגד טוענות הנתבעות כי רכבן החל בביצוע הפנייה שמאלה לאחר איתות ווידוא כי הכביש פנוי ורכב התובעת יצא לעקיפה ברשלנות ובחוסר זהירות.

4.בדיון שהתקיים בפניי העידו נהג התובעת והנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). כמו כן הוגשו לעיוני טפסי ההודעה לחברות הביטוח, טפסי ההודעה בדבר תאונה במשטרה, תמונות מקום התאונה ותמונות הנזק ברכב התובעת.

5.נהג התובעת העיד כי נסע מאחורי אוטובוס והחל לעקוף אותו. פתאום הבחין שלפני האוטובוס נוסע רכב הסוטה שמאלה. לטענת נהג התובעת "ברח" כמה שיותר שמאלה ורכב הנתבעות פגע ברכבו מאחור. נהג התובעת אישר כי החל לעקוף את האוטובוס משום שנסע לאט ולא ראה מה יש לפני האוטובוס. לטענת נהג התובעת הוא עובד באילת ומכיר את השילוט במקום אך במקום התאונה אין פניה ואין שלט. בפני נהג התובעת הוצגו תמונות מקום התאונה אשר מהן ניתן ללמוד כי קיים במקום שלט המכוון שמאלה לכביש עפר לחוות האנטילופות והוא אישר קיומו.

6.הנתבעת העידה כי נסעה אל חוות האנטילופות, הבחינה בשלט, האטה את מהירות נסיעתה לכ- 20 קמ"ש, אותתה לפניה שמאלה, ראתה שהכביש פתוח, החלה בביצוע הפנייה והרגישה שרכבה "נסחב" לכביש עפר. הנתבעת אישרה כי מאחוריה נסע אוטובוס ולא ידעה לומר מהיכן הופיע רכב התובעת. הנתבעת העידה כי היא מכירה את המקום וכי הפניה בו מותרת.

7.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהובאו בפניי סבורני כי יש לחלק האחריות בין הצדדים מהטעמים שיפורטו להלן:

מעדות נהג התובעת עולה כי יצא לעקיפת האוטובוס לאחר שהאוטובוס האט את נסיעתו. נהג התובעת לא הבחין ברכב הנתבעות הנוסע לפני האוטובוס. נהגת הנתבעות טענה כי האטה את מהירות נסיעתה לכ- 20 קמ"ש. המדובר בכביש מהיר וככל שהנתבעת האטה את מהירות נסיעתה לכ- 20 קמ"ש הרי שסביר כי גם האוטובוס האט נסיעתו למהירות כזו ואזי ראוי היה כי נהג התובעת יבחן את סיבת ההאטה המשמעותית טרם יציאה לעקיפה.

יותר מכך, משהוכח כי במקום שלט המכוון שמאלה לחוות האנטילופות ונחזה מתמונות המקום כי קיימת אפשרות לפנות שמאלה לכביש עפר אזי גם אם נהג התובעת סבר כי אין המדובר בצומת ואינו מנוע לעקוף במקום היה עליו לנקוט משנה זהירות בביצוע העקיפה נוכח האפשרות לפנות שמאלה אל כביש העפר.