תא"מ 26387-04-12 נגריית דחדל בע"מ ואח' נ' דחדל

לפניי תביעה כספית לתשלום סך של 43,000 ש"ח.

טענות הצדדים

על פי כתב התביעה, בחודש פברואר 2005 התקשרו הצדדים בעסקה לביצוע עבודת נגרות בביתו של הנתבע שהינו אחיו של תובע מס' 2 (להלן: "התובע"). על פי גרסת התובעים, בתמורה לביצוע עבודת הנגרות, ישלם הנתבע סך של 78,000 ש"ח בתוספת מע"מ, סכום אשר לדברי התובע, נמוך משמעותית ממחיר השוק.

על פי האמור, במעמד ביצוע העסקה, שילם הנתבע סך של 41,000 ש"ח (כולל מע"מ) ונקבע כי היתרה תשולם עם סיום עבודת הנגרות, אלא שאז, כאשר פנה התובע אל הנתבע, סירב האחרון לעשות כן, חרף ארכה שניתנה לו, לבקשתו. לדברי התובעים, לאור יחסי הקרבה בין הצדדים, ניסה התובע לגבות את החוב בדרכי נועם, באמצעות קרובי משפחה, אולם משהתברר לו כי הנתבע אינו מעוניין בכך, בטענה שבן התובע חייב לנתבע כספים כלשהם, פנה בא כוח התובעים ביום 4.3.12 אל הנתבע בדרישה לתשלום החוב.

בכתב ההגנה טוען הנתבע, כי הסכום ששולם על ידו, בסך 41,000 ש"ח, הינו הסכום המלא והסופי עליו הסכימו. לדבריו, סכום זה שולם על ידו בשני תשלומים, כך שסך של 30,000 ש"ח שולם בשנת 2005 וסכום נוסף של 2,000 יורו (השווים לסכום של 11,000 ש"ח) שולמו בתחילת שנת 2006. בניגוד לגרסת התובע טוען הנתבע, כי מעולם לא קיבל כל פנייה ו/או דרישה לתשלום חוב כלשהו וכי לראשונה נודע לו האמור ממכתב הדרישה שנשלח על ידי בא כוח התובע ביום 4.3.12.

ביום 11.6.14 התקיים לפניי דיון. התובע העיד מטעמו וכן העיד בנו- מר אמיל דחדל. מנגד, העיד הנתבע וכן העידו מטעמו- מר ואסים דחדל, בנו, הגב' רים דחדל- אשתו, וכן הגב' תרז דחדל, אשת אחיו של הנתבע.

ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.