תא"מ 26316-01-14 אוניברסיטת חיפה נ' בן עמי

תביעה כספית על סך 3,765.90 ₪ שהגישה התובעת- אוניברסיטת חיפה- כנגד הנתבע, אשר נותר, לטענתה, חייב לה את יתרת שכר הלימוד לשנת הלימודים תשע"א.

בראשיתה הוגשה התביעה על סכום קצוב וכב' הרשם ניר זייתוני, לאחר שקיים דיון ונחקרו הצדדים דחה את התנגדויות הנתבע, למעט התנגדות בסוגיה אחת:

"10.לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את ההתנגדות אך ורק בטענה לפיה היתה הסכמה מאוחרת להחזיר חלק משכר הלימוד למרות שההודעה על הפסקת הלימודים לא נמסרה בהתאם לתקנון וזאת בכפוף להפקדת קרן סכום התביעה בסך של 3,680 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 10/7/14." 

(ההחלטה מיום 26/5/14)

נסכם ונאמר כי אין חולק כי הנתבע הפסיק את לימודיו בשלב מסוים וכי הודיע על כך, במועד לא ברור, למרצה, ד"ר אריה קיזל. אין חולק גם כי הנתבע לא הודיע לתובעת על הפסקת לימודיו בהתאם לתקנון שכר הלימוד. השאלה שנותרה לבירור, האם פטור הנתבע מיתרת תשלום שכר הלימוד, בשל הבנות מאוחרות יותר שהושגו בינו לבין נציגת התובעת (הגב' מרים יונה).

לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה ולחייב הנתבע במלוא סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל וכן בשכר טרחת עורך דין. הנתבע לא הוכיח כי התובעת, באמצעות עובדיה- הגב' מ' יונה- הסכימה להחזיר לו חלק משכר הלימוד או לפטור אותו מיתרת התשלום.

לטענת עו"ד ש' ניר, ב"כ התובעת, תצהירה של הגב' יונה לא נסתר ומתשובותיה בחקירה הנגדית עולה כי לא הייתה כל הבנה שכזו בינה לבין הנתבע; ממילא אין הגב' יונה מוסמכת לפטור את הנתבע מיתרת התשלום. כל שעולה מתצהיר הנתבע על צירופיו, כי הגב' יונה פנתה אל הנתבע וביקשה ממנו שימציא אסמכתא ו/או מכתב שנתן ד"ר קיזל, לטענת הנתבע, בדבר הפסקת לימודיו. חרף ההתכתבויות והפניות לא המציא זאת הנתבע. בעוד שעדות גב' יונה הייתה מהימנה ולא נסתרה בחקירה הנגדית, הנתבע לא הוכיח טענתו. הנתבע, שהנו עורך דין במקצועו, לא צירף את כל שרשרת המיילים להתכתבויות בינו לבין הגב' יונה ו/או בינו לבין ד"ר קיזל, אלא בחר לצרף רק הודעות יחידניות, כאשר הטקסט מוסתר לגבי ההודעה שקדמה לה. יתרה מזו, העובדה כי הנתבע העלה טענה זו- בדבר הסכמה מאוחרת, לא בתחילת ההליכים אלא רק לאחר שכב' הרשם זייתוני חיווה דעתו בסעיף 9 להחלטתו:-

"9.... כמו-כן איני רואה כל מניעה משפטית לכך שאוניברסיטה תבוא לקראת תלמידיה לשעבר ותסכים להחזיר לכם חלק משכר הלימוד כאשר נמסרה הודעה על הפסקת הלימודים, אך לא נמסרה לגורם המתאים בהתאם לתקנון. "

מלמדת כי מדובר בגרסה שאינה אותנטית, אלא בגרסה מאוחרת ולצרכי משפט. זאת ועוד, לטענת התובעת, חזקה על הנתבע, שהנו עו"ד במקצועו, כי לו היה סיכום שכזה- בדבר פטור מתשלום או חזרה מהדרישה לתשלום- היה דואג להעלות זאת על הכתב.

אשר על כן, טוענת התובעת כי יש לחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום בפועל, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.

לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה. התובעת לא כפרה כי הוא לא למד בסמסטר השני אצל התובעת וכן לא סתרה טענתו כי ד"ר קייזל אישר לגב' כרמלה שמר, שהנה מזכירת החוג, את הפסקת לימודיו. התובעת, באמצעות הגב' מ' יונה, ידעה כי הנתבע עזב את הלימודים בסוף הסמסטר הראשון וכי הודיע על כך למרצה. על יסוד ההבנה בינו לבין הגב' מ' יונה ואישור ד"ר קייזל הסיק הנתבע כי הגיע להבנה עם התובעת בדבר פטור מיתרת התשלום. תביעה זו, לטענתו, הנה התנהלות חסרת תום לב ויש לדחותה. באשר לגובה הסכום- לטענתו, שכר הלימוד אינו עומד על 75%, אלא רק על 50% ולפיכך יתרת החוב, אם בכלל, עומדת על סך של 2,433 ₪.

הצדדים נחקרו בפני וסיכמו טענותיהם בע"פ. לאחר שבחנתי תשובות הצדדים בחקירה הנגדית, התרשמתי מהם באופן ישיר וכן בחנתי הצירופים לתצהיר, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.