תא"מ 26214-01-14 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון ואח'

1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים. נערכה לפניי ישיבה מקדמית, בה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות הנהגים המעורבים. 

1. במהלך הדיון הסמיכו אותי הצדדים לפסוק בתביעה על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

    

2. על סמך כל החומר שלפני, לרבות ממצאי חקירות העדים, תוך שאני נותנת משקל להסכמה בין הצדדים, ולוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה וכן דין התביעה שכנגד, להידחות.

    

3. להלן תמצית נימוקי:

    

   • התובעת בתיק העיקרי, לא הוכיחה את התביעה. נהג הראל, התובעת בתיק העיקרי, מסר בהודעתו לביטוח כי ג'יפ צה"ל סטה ופגע ברכבו. בהודעה לא היה כל זכר לאבנים שהונחו על הכביש. מהודעתו במשטרה של נהג הראל לפיה הג'יפ סטה מנתיבו, שלא יפגע "מהצמיגים ומאבנים שהיו גם (ההדגשה אינה במקור ת.ש.ק) בנתיב שלו", עולה כי בנתיב נסיעתו הונחו אבנים וצמיגים, וזאת בניגוד לדבריו בדיון בבית המשפט. בנסיבות אלה לא מצאתי להעדיף את עדותו על פני עדותו של נהג התובעת שכנגד.

   • באשר לתביעה שכנגד – זו לא הוכחה שכן לגרסת נהג המדינה, התובעת שכנגד, כפי שבאה לידי ביטוי בדיווח על תאונת דרכים, אשר צורף לכתב התביעה שכנגד, נגרמה התאונה בשל "חסם האבנים והגלגלים על הציר". בעדותו לפניי אמר כי נהג התובעת עלה על חסם האבנים וסטה לכיוון שלו. מהודעתו של נהג הנתבעת שכנגד, לא ניתן לשלול את האפשרות כי "חסם האבנים" ניתק את הקשר הסיבתי בין נהיגתו של נהג הראל, לבין התרחשות התאונה. סע' 64(1) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע פטור מאחריות למבצע עוולה, אם "הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה". לא שוכנעתי כי היה על נהג הנתבעת שכנגד לצפות את קיומו של חסם האבנים.

      

     המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.