תא"מ 26205-06-15 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' בלומנשטיין ואח'

1.התובעת עותרת לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לרכבה בתאונה מיום 25.12.14.

2.לטענת הנהג מטעם התובעת בעודו נוסע בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים, סטה לפתע הנתבע 1 שנהג בנתיב מימינו לתוך נתיבו ופגע בו. על פי עדותו של נהג התובעת, נתבע 1 אמר לו שנאלץ לסטות לתוך נתיבו ולפגוע בו מפני שנהגת שנסעה לפניו עצרה והחלה בנסיעה אחורנית מה שלא הותיר לו ברירה אלא לברוח כדי להמנע מתאונה ופגיעה בה.

3.הנתבעים הגישו כתב הגנה סתמי ולא טרחו לפרט את הגירסה העובדתית של אופן התרחשות התאונה ולמעשה מלבד הכחשה סתמית לא גדרו גדר מחלוקת.

בעדותו של נתבע 1 בבית המשפט, אישר הנ"ל שאכן נסע בנתיב שמימין לנתיב רכב התובעת ואף אישר את הסיפור לפיו הנהגת שלפניו עצרה באופן מפתיע הואיל וככל הנראה התבלבלה, והחלה בנסיעה אחורנית, אלא שלטענתו לא הוא סטה לנתיב השמאלי אלא הנהג מטעם התובעת הוא שסטה ימינה לתוך נתיבו ופגע בו.

4.הצדדים ביקשו לקבל פסק דין על דרך פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

5.לאחר ששמעתי את הנהגים, עיינתי בטופס ההודעה על תאונה שהגישה התובעת וראיתי את אופן התרחשות התאונה באמצעות הדגמת הנהגים, אני קובעת שגרסתו של נהג התובעת מסתברת יותר ומהימנה יותר.

6.עדותו של נתבע 1 היתה מתחמקת. הוא אישר שבעת שהחליפו פרטים הוא אמר שאכן הנהגת שלפניו החלה בנסיעה אחורנית והוא נאלץ לבלום. אם גרסתו לפיה רכב התובעת נכנס לתוך נתיבו ופגע בו היא הנכונה, הרי שנשאלת השאלה לשם מה היה צריך להסביר שהנהגת שלפניו נסעה אחורנית שהרי פרט זה כלל לא רלוונטי במידה והתובע אשם בתאונה וסטה ככה סתם ימינה לתוך נתיב נסיעתו של נתבע 1. הודאתו בגרסה זו תומכת בגרסת נהג התובעת לפיה הנתבע 1 הוא זה שסטה על מנת להמנע מתאונה. אי הצגת גרסה עובדתית בכתב ההגנה אף היא לא תרמה לאמינותו של הנתבע 1.

6.הצדדים לא חלוקים על גובה הנזק ולא ביקשו לחקור בעניין זה.

7.אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 7,791 ש"ח. הנתבעים ישפו את התובעת במחצית הראשונה של האגרה ובשכר בטלת העד בסך 350 ₪ שנפסק. ובנוסף ישאו בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ש"ח.