חברת דואר ישראל בע"מ נ' שורקי ואח'

1.תביעה לתשלום נזקי רכב התובעת בגין אירוע תאונתי מיום 19.11.14 בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לפי גרסת נהג רכב התובעת, עת חצה את צומת תש"ח מכיוון פלמחים לראשון לציון, למופע רמזור ירוק, הגיח לפתע רכב הנתבעים נהוג ע"י הנתבע 1, מכיוון הנסיעה הנגדי כשהוא פונה שמאלה, ללא אורות וכשהוא חוצה את הצומת באור אדום, פגע ברכב התובעת, אשר נהדף כתוצאה מההתנגשות אל הרמזור והתנגש בו.

לפי גרסת הנתבע 1 הגיע אל הצומת בה ארעה התאונה והתכוון לפנות שמאלה, ומאחר שהיה אור אדום ברמזור עצר בעצירה מוחלטת והמתין. משהתחלף האור ברמזור לירוק החל בפניה שמאלה ולאחר שעבר את הנתיב השמאלי שממולו והגיע לנתיב הימני ראה פתאום אורות מתקרבים ואז פגע בו רכב התובעת.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי עדויות הנהגים ועדות העד שנסע ברכב התובעת, עיינתי בכל החומר שהוגש, לרבות תמונות הנזק לרכב התובעת (הנתבעים לא הציגו תמונות הנזק של רכבם), הגעתי לכלל מסקנה כי ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט אזרחי הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה להוכיח כי התאונה ארעה כפי גרסת נהגה.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.המדובר בשתי גרסאות סותרות ומנוגדות, כאשר גרסת נהג התובעת נתמכת בעדותו של העד מר תומר לוי, שנסע עמו ברכב בעת שארעה התאונה.

העד, מר לוי, העיד בעדות ברורה כי חצו את הצומת בחסות האור הירוק ברמזור ואף עשו כן בנסיעה רציפה, במהירות המתאימה לתנאי הדרך. עוד העיד כי זכור לו בוודאות שרכב הנתבעים היה ללא אורות כאשר שעת התאונה הינה בשעת ערב מאוחרת בחודש נובמבר ועל כן בזמן חשיכה. עדות זו הותירה בי רושם מהימן.

עדות זו אף תואמת את ההודעה שמסר העד במשטרה בעקבות האירוע, והיא מאששת את גרסת נהג רכב התובעת, שאף בעדותו לא נתגלו בקיעים.

כאן המקום לציין כי לא מצאתי סתירות בעדויות התביעה, ודאי לא מהותיות להכרעה או שיש בהן כדי להשליך על תוצאות ההליך. כך למשל העיד מר לוי כי יתכן שהיה עם נהג רכב התובעת בעבודתו קודם לאירוע התאונה אך ייתכן שהיה בסידורים וניכר היה מתשובתו לשאלה זו כי אינו זוכר זאת בבירור. כך הדבר בנוגע למקום נסיעת רכב התובעת כאשר למעשה אין כל סתירה בעניין זה בעדויות שני עדי התביעה, שכן מר לוי העיד כי נסעו בנתיב הימני ונהג רכב התובעת העיד כי נסעו בנתיב האמצעי, אך זאת לאחר שהסביר כי ישנם שלושה נתיבים, והימני מביניהם הוא נתיב פניה ימינה כשברור ואין חולק שרכב התובעת לא הוסע בנתיב זה שכן כיוון נסיעתו היה ישר ללא כל פניה וכך חצה את הצומת. מכאן, כי המדובר בנתיב הנסיעה הימני מבין השניים הנותרים, ולמעשה העדים מעידים עדות זהה.