תא"מ 26080-07-12

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 13.11.11 ברמת גן.

2. לטענת התובעת, רכב התובעת נסע ברחוב אבא הלל ברמת גן כאשר לפתע רכב הנתבעת סטה לעברו בחוסר זהירות וגרם לו לנזקים המפורטים בדו"ח השמאי.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי נהג רכב הנתבעת עצר את האוטובוס בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבי נסיעה בכביש בפניה ימינה מרחוב אבא הלל לרחוב ז'בוטינסקי. זאת היות ובנתיב הימני עצרה מונית עם 4 פנסי איתות מהבהבים. כשהתחלף מופע אור הרמזור לירוק החל נהג האוטובוס בפניה זהירה ימינה תוך שמירת מרחק מהרכבים בנתיב הימני. לפתע, החל הרכב אשר נסע בנתיב הימני מאחורי האוטובוס לסטות שמאלה אל תוך נתיב נסיעת האוטובוס, ובעשותו כן פגע בדופן האחורית ימנית של האוטובוס לרבות גלגל אחורי ימני.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בנתיב האמצעי, כאשר לפתע נהג האוטובוס אשר נסע במסלול השמאלי, החל לסטות לעבר נתיב נסיעתו ופגע ברכבו.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי הנתיב הימני היה חסום ועל כן נאלץ לנסוע בנתיב האמצעי. הנהג טען כי נעצר במופע רמזור אדום וכאשר הרמזור התחלף לירוק החל בנסיעה. נהג הנתבעת טען כי הוא מניח שרכב התובעת נסע מאחוריו אך הוא למעשה לא הבחין בו עד אשר החל בפניה ימינה ובמהלך הפנייה הבחין במראה ברכב התובעת סוטה לעבר נתיב נסיעתו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב הנתבעת בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדות התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו נסע בנתיב האמצעי ולפתע האוטובוס אשר נסע בנתיב השמאלי סטה לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בחלק הכנף השמאלית קדמית של רכבו. יתרה מכך, גרסתו של נהג הנתבעת לא היתה אמינה בעיני ונתגלו בה סתירות הן באשר למיקום נסיעת הרכבים והן באשר לסיבה בשלה לכאורה סטה רכב התובעת לנתיב נסיעתו של האוטובוס והן באשר לשאלה האם הבחין ברכב התובעת נוסע מאחוריו אם לאו.

לפיכך, סבורה אני כי היה על נהג האוטובוס להבחין באמצעות המראה ברכב שנמצא מצד ימין ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו בעת שהוא עובר למסלול נסיעתו.