תא"מ 26070-08-14 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' מוקד און-ליין סיור ואבטחה בעמ ואח'

לפניי בקשה מטעם התובעת להורות על מחיקת סעיפים מתוך תצהיר העדות הראשית (היחיד) שהוגש מטעם הנתבעות 2+1 שעניינם טענת קיזוז, בשל כך שטענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה, שלא הועלתה בכתב ההגנה ובהזדמנות הראשונה.

לאחר שעיינתי בבקשה מיום 9.11.16 (שהוכרזה כ"הודעה" אך בפועל הינה בקשה בכתב), בתגובה מיום 10.11.16 ובתשובה מיום 13.11.16 לתגובה, אני מחליט להיעתר לבקשה.

שוכנעתי כי אכן, כטענת התובעת, טענת הקיזוז הועלתה לראשונה רק בתצהיר העדות מטעם הנתבעות, ואין לה כל זכר בכתב ההגנה. מדובר אפוא בהרחבת חזית ברורה ומובהקת.

הנתבעות מודות בתגובתן לבקשה, כי לא העלו טענת הקיזוז בכתב ההגנה, אך טוענות שהדבר נבע ממחדל התובעת (!), בשל כך שהתובעת לא צירפה לכתב התביעה "מסמכים מהותיים". נראה כי הנתבעות נתפסו לטעות בסיסית, משסברו שמדובר בתביעה "בסדר דין מקוצר", בשעה שעסקינן בתביעה "בסדר דין מהיר". מעבר לכך, לא מצאתי זיקה בין המסמכים החסרים (עפ"י הטענה) לבין מחדל אי העלאת טענת הקיזוז לראשונה בכתב ההגנה.

מדובר כאן בטענת קיזוז מהותית ביותר (טענה לפיה, לכאורה, סכום הנזק כבר שולם בפועל ע"י הנתבעות או ע"י מי מהן בדרך של קיזוז שבוצע עוד ע"י מבוטחת התובעת), שלכאורה מעמידה בספק את זכות השיבוב של התובעת. חזקה על הנתבעות כי טענה כה מהותית הייתה ולמצער צריכה הייתה להיות בידיעתן כבר בעת הכנת והגשת כתב הגנתן.

על הנתבעות היה לעתור לתיקון כתב התביעה, בדרך של הוספת טענת הקיזוז כטענת הגנה בפני עצמה, ולא ניתן להכשיר העלאת הטענה באופן אגבי כזה, בשלב הראייתי.

יצוין כי אנו מצויים בשלב דיוני מתקדם בתיק (למעלה משנה וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה, לאחר שכבר נערכה ישיבה מקדמית אחת וזמן לר רב בטרם ישיבת ההוכחות, כאשר כל ראיות הצדדים כבר הוגשו).

לקראת סיום אעיר זאת: שני הצדדים לא התייחסו בדבריהם ובטענותיהם לעובדה, לפיה הוכן דו"ח חקירה פרטית רלוונטי עבור התובעת. דבר קיומו של דו"ח זה פורט ברשימת גילוי המסמכים בכתב התביעה, אך לידו צוין בסתמיות "חסוי", מבלי להבהיר פשר החיסיון הנטען, בניגוד לדין המחייב פירוט כזה. בפועל, התובעת לא הגישה לתיק (גם לא כנספח לתצהירי העדות הראשית שהגישה) את מסמכי החקירה הפרטית הנ"ל. בנוסף, התובעת לא הגישה ביחד עם ראיותיה מסמכי משטרה רלוונטיים (שנראה שאמורים להיות קיימים עפ"י דברי הצדדים), ואף לא אסמכתות על כך שהתובעת פעלה לצילום מסמכי המשטרה והדבר לא עלה בידיה. לכל אלו עשויה להיות נפקות ראייתית רלוונטית.

סיכום: כל המקומות בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם הנתבעות 2+1 שבהם מועלית טענת קיזוז, מבוטלים בזאת ולא יותר לנתבעות 2+1 לטעון ו/או להוכיח טענה זו במשפט.