תא"מ 26051-06-14 י.איריס נדל"ן בע"מ נ' שבח

התביעה היא לתשלום דמי תיווך שלטענת התובעת הנתבע חייב לה.

התובעת טוענת כי הנתבע חתם לה על הסכם להזמנת שירותי תיווך שלפיו התחייב לשלם לה, אם ישכור נכס שיוצג לו על ידה, סכום השווה לדמי שכירות לחודש אחד בתוספת מע"מ.

לטענת התובעת, הנתבע שכר נכס שהוצג לו על ידה והתחייב לשלם עבורו דמי שכירות בסכום של 3,830 ₪ בכל חודש. לפיכך עליו לשלם לה סכום כזה בתוספת מע"מ ובסה"כ 4,519 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (15/6/14). התובעת מבקשת גם לחייב את הנתבע בהוצאות התביעה.

הנתבע אינו מכחיש שחתם על ההסכם להזמנת שירותי תיווך מהתובעת וגם לא על כך שהדירה ששכר בסופו של דבר הוצגה לו על ידי התובעת. לטענת הנתבע, לאחר שהוצגה לו הדירה על ידי הנתבעת הוא ראה דירה אחרת באותו אזור וללא תיווך. כאשר פנה אל התובעת והציג לה את הנתון הזה, הסכימה זו להפחית מדמי התיווך ולהעמידם על סכום של 2,500 ₪ ומע"מ, שאותם ישלם לה ב- 3 תשלומים.

הנתבע טען כי בהמשך חזרה בה התובעת מהתחייבותה להפחית לו את דמי התיווך ודרשה את הסכום המלא הנקוב בהסכם. לטענת הנתבע, הוא הסכים כל העת לשלם לה את הסכום הנכון ובלבד שתאשר לו כי סכום זה מסלק את התחייבותו כלפיה.

התובעת, שאינה מיוצגת, הגישה תצהיר עדות ראשית במועד שנקבע. הנתבע, שמיוצג, לא הגיש תצהיר עדות ראשית במועד שנקבע לו והגיש את התצהיר רק ביום הדיון עצמו (בפועל, התצהיר הוגש יום לפני הדיון אך בשעה 18:55 והוא נחשב לכן כאילו הוגש למחרת).

בבוקר הדיון התייצבו הצדדים. מאחר שמדובר בהליך בסדר דין מהיר, ובהסכמת הצדדים, שמעתי בדיון את העדויות.

לאחר ששמעתי את העדויות, אני מחליטה לקבל את התביעה במלואה.

הנתבע חתום על ההסכם להזמנת שירותי תיווך מהתובעת ועל פיו התחייב לשלם לה דמי תיווך, בשיעור דמי השכירות לחודש אחד ובתוספת מע"מ. מאחר שהנתבע טוען כי מאוחר יותר הסכימה התובעת לשנות ולהפחית את דמי התיווך שיגיעו לה, עליו הנטל להוכיח את טענתו.