תא"מ 25930-03-15 לתחבורה בישראל בע"מ נ' אבוחצירא ואח'

הצדדים הסמיכוני ליתן פסק הדין בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, בהסתמך על כתבי הטענות שבתיק ולאחר שניתנה להם הזכות להגיש סיכומיהם בכתב, ושני הצדדים ויתרו על זכותם זו.

התביעה שלפניי הינה תביעה כספית לתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, וזאת שעה שהמחלוקת העיקרית בין הצדדים, והיא לעניין נזקי הרכוש של התובעת כתוצאה מתאונת דרכים מיום 14.10.12, סולקה על דרך תשלום נזקיה של התובעת על ידי הנתבעת 2.

כעת, עותרת התובעת לתשלום שכ"ט עורך דינה בתוספת חיוב הנתבעים בהוצאות המשפט.

להלן טענות הצדדים כפי שאלה עלו מכתבי טענותיהם ויתר הודעותיהם בתיק;

לטענת התובעת, תביעתה הוגשה בלית ברירה וזאת שעה שהנתבע 1 לא הגיב לדרישת התשלום אשר נשלחה אליו טרם הגשת התביעה. כמו כן, כעולה מכתב תביעתה, סכום הפיצוי שניתן לה בסך 2000 ₪ אינו כולל את מלוא נזקיה. בהינתן כך, כפי שמצויין בכתב תביעתה, הנזק הישיר שנגרם לרכבה נאמד בסך 2340 ₪, ולכך נוספו הוצאותיה הנלוות בסך 630 ₪ בעבור שכ"ט שמאי, 532 ₪ בעבור השבתת רכבה ליום עבודה אחד, ואגרת בית משפט בסך 379 ₪. לסכומים אלה יש להוסיף כמובן גם את דרישתה לתשלום שכ"ט עורך דינה.

למען שלמות התמונה, יש לציין כי התובעת לא ציינה בכתב תביעתה כי ניתן לה הפיצוי לעיל על ידי הנתבעת 2 והדבר עלה לראשונה רק בכתב ההגנה של זו, ולאחר מכן בהודעת התובעת מיום 12.11.2015.

לטענת הנתבעים, וכעולה מהודעתה מיום 16.11.2015, התובעת לא שלחה את דרישת התשלום לנתבעת 2, וזאת שעה שהיה ידוע לה כי המבטחת של הנתבע 1. כמו כן, משנודע לה על דרישת התשלום באמצעות הנתבע 1, שלחה הנתבעת 2 דרישה לתובעת להמצאת מסמכים, ואולם זו לא הגיבה לבקשה, והגישה את תביעתה. מכאן שלטענת הנתבעים, התביעה הוגשה בהיעדר תום לב ואין התובעת זכאית לתשלום הוצאותיה.

דיון והכרעה;

כאמור לעיל הצדדים הסמיכוני לפסוןק בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט.

עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ובמוצגים שהגישו הצדדים ושקלתי את כלל השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול בפוסקו לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, על יסוד כל אלה, ובהתאם להסכמת הצדדים כאמור לעיל, מצאתי כי אין מקום לפסוק הוצאות לחובת הנתבעים, ושעה שסכום התביעה שולם דין התביעה להדיחות.